ועדת הכספים קיימה (יום ב', 7.12.20) דיון ב"הצעה לסדר היום" בנושא: יצירת מתווה חילוץ לווים בשוק האפור והגברת מודעות למניעת לקיחת ההלוואות - הצעה לסדר של חברי הכנסת: מיכל שיר סגמן, אחמד טיבי ומשה אבוטבול, שעניינה סיוע לאנשים שהסתבכו בהלוואות לא חוקיות בשל קשיים כלכליים שנגרמו עקב משבר הקורונה, וכן מניעת הסתבכות כזו מאנשים שעלולים להישאב למעגל זה.
ח"כ מיכל שיר: "בתקופות הקורונה אנחנו יודעים שאנשים ועסקים קורסים, הם לא מקבלים סיוע בזמן, סגר שני, שלישי, ואנחנו רואים את הכותרות על העסקים שנסגרים. המדינה צריכה להסתכל על המאבק בהלוואות אלה כתוכנית שלמה, לא לתת עכשיו את הכסף וזהו. בכל העולם המערבי יש צוותים שעוסקים רק בזה - הסברה, אכיפה, תוכניות חילוץ למשקי בית. בתקופת הקורונה שיש עלייה של יותר מ-50% הלוואות בשוק האפור. דיברו ב-2016 על קרן של 50 מיליון שקל ל-300 אלף איש מודרי אשראי, אנחנו כבר לא שם, יש קודם כל להקים צוות במשרד האוצר שזה מה שהוא עוסק בו, מעבר לקרן שצריכה לקום, ולהתחיל בהסברה וייעוץ, בייעוץ משפטי, בחקיקה, בכלים לשופטים. כשמישהו שובר את מחסום הפחד והבושה, ולשופטים אין כלים, שוב משחקים לידיים של אירגוני הפשע שמשגשגים בתקופה הזו".
ח"כ אחמד טיבי: "המשבר הכלכלי החמור שנכנסו אליו הביא לפגיעה קשה בעסקים, משקי בית ומחסור תזרים גדול. אנשים רבים אינם יכולים לקחת הלוואות ואל הוואקום נכנס השוק השחור שהכפיל פי 4,5 את העבודה שלו וניצל את המצב לטובתו, שהיא אנטי טובת האזרח הפשוט. גם אנשים שעד המשבר התפרנסו בכבוד, פונים לקבל הלוואה בשוק השחור. הנושא רלוונטי במיוחד לחברה הערבית".
ח"כ משה אבוטבול: "חייבים למצוא מנגנון בבנקים, לראות איך מזהים אנשים שנמצאים טרום נפילה. שיהיה בירור כלפי כאלה שנמצאים בחובות כרוניים, מהמדינה ומהבנקים צריך להקצות כספים כדי לעודד כל מיני סדנאות, ניתן להתנות מתן הלוואות בכמה שיעורים כאלה".
ח"כ ינון אזולאי: "יש את האנשים שלא הצליחו לקבל את ההלוואה מהבנק, ולפעמים הבנק התייחס אליהם כמו שוק אפור עם גובה הריביות, ואז אותם אנשים נזרקו באמת לשוק האפור. זו סוגיה מרכזית במגזר הערבי, שם אנחנו רואים את האלימות. היום זה במגזר הערבי מחר זה בת"א, ב"ש ואשדוד. המשטרה צריכה להיכנס לזה".
קרן אור חזן, משרד הבט"פ: "אנחנו מייחסים חשיבות רבה לסחיטה בכוח, אנשים פעמים רבות חוששים להתלונן. החוק קובע כאיסור פלילי ויש גם איסור מנהלי, על הלוואה של מעל 15% מריבית בנק ישראל גוררת עיצומים, והלוואה של 30% מעל ריבית בנק ישראל גוררת הליך מנהלי. מקדישים לזה את מיטב הכוחות. חוק אשראי הוגן שנחקק בשנת 2017 קובע כי הלוואה שעולה ב15% מהריבית הבנקאית, היא ריבית שאסורה לפי החוק וגוררת עיצומים, ואילו הלוואה שעולה ב30% מריבית בנק ישראל, גוררת עבירה פלילית"
ח"כ אופיר כץ: "אולי צריך להוריד את המספרים האלה?"
אלי טובול, סגן מנהל רשות שוק ההון: "כרגע מי שנותן אשראי כדרך עיסוק חייב להיות בעל רישיון. ברוב המכריע של המקרים אנחנו מדברים על אוכלוסייה חוץ בנקאית. אנחנו עושים עבודה מרובה בשותפות עם גורמי אכיפת החוק במטרה לנקות את השוק מגורמים עבריינים או המופעלים על-ידי גורמים שכאלה. בתחילת התהליך עמדו לפנינו 2,500 מבקשי רישיון למתן הלוואות, מתוכם סומנו כ-1,000 כבעלי פוטנציאל לדחייה, וכיום 400 גופים נדחו ולא הורשו להעניק הלוואה".
במהלך הדיון, התפתחו דין ודברים בין נציגי האוצר לבין נציגי הממשלה בעניין פיתוח הקרן למסורבי האשראי. במהלך הדיון עלה כי עוד בשנת 2016 התחייב משרד האוצר להקים קרן בגובה 50 מיליון שקל להלוואות למודרי אשראי, וכי למרות שהליכי החקיקה החלו בשנת 2017, זו טרם יצאה לדרכה.
נועה וידר, ראש ענף ביטוח ממשלתי באגף החשב הכללי: "מאפריל 2019 אנחנו עוסקים בפיתוח קרן למודרי אשראי, פורסם מכרז בספטמבר האחרון והבנקים לא רצו להשתתף בו, לא עצרנו בעשייה בעניין ופרסמנו בשבוע שעבר בקשה לקבלת מידע מגופים חוץ בנקאים שאנחנו מאמינים שהם כן מתאימים למכרז. הכוונה שלנו היא להקים קרן לטובת מודרי האשראי וסכום של 50 מיליון שקל מתקציב משרד האוצר, הוקצה לטובת העניין."
ח"כ מיכל שיר: "אם המכרז כזה מצוין מדוע הבנקים לא הסכימו לקחת חלק במכרז האמור? הקורונה איתנו מחודש מרס ורק מחודש ספטמבר משרד האוצר החל לפעול לטובת העניין, זה חלם. 4 שנים שאתם מעוניינים לפתח את הקרן והיא עדיין היא לא הוקמה".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "50 מיליון שקל הוקצבו לצורך הקרן בשנת 2016 אך כעת אנחנו בעיצומו של משבר הקורונה ומספר מבקשי ההלוואה גדל. כיצד אתם ערוכים לשינוי זה?"
משה ביטון, רפרנט אשראי באגף החשכ"ל: "הקרן לא חלה על תקופת הקורונה, לסיוע בתקופת הקורונה יש אמצעים אחרים שהמדינה העמידה, לא בוצעה הגדלה בסכום בשל המשבר הקיים".
ח"כ גפני: "די לאטימות, אני מבקש להגדיל את סכום הקרן ולעדכן אותה כפוף למצב הקורונה ובכך להציל אנשים שצריכים הלוואות ופונים לשוק השחור כמוצא אחרון. אי-אפשר להישען על 50 מילון שקלים שהוקצבו בימים רגילים."
מיכאל בן דהן, רפרנט פיננסים באגף התקציבים: "אנחנו עובדים עם החשכ"ל בשת"פ צמוד, לעניין העלאת הסכומים, אני רוצה להדגיש שהקרן בשלב הפיילוט, אנחנו לא יודעים איך זה ישפיע על היצע הדירוגים לאוכלוסיות חלשות, לכן אנחנו חושבים ש-50 מיליון שקלים זה הסכום שיובטח. אם אני מעמיד סכום כזה בערבות של 50 אחוז, ניתן לתת 100 מיליון שקל. אנחנו חושבים שהסכומים האלה מתאימים כל עוד אנחנו לא יודעים את התמונה."
במהלך הדיון, פרצה לאולם סטלה וינשטיין, מאיגוד מכוני הכושר ולאחר שהוצאה מהאולם, קיבלה בסוף הדיון בהוראת יו"ר הוועדה את זכות הדיבור: "אני אישית מכירה לפחות 7 בעלי מכוני כושר שפנו לשוק האפור ונמצאים בסחרחורת כולל איומים על חייהם, אני מכירה 3 בעלות סטודיו שהתאבדו. לא היינו זכאים עד לפעימה הקטנה לפיצויים, שולי הרווח של הענף הוא באזור 10-15 אחוז, לא יכולנו להפסיד באופן קבוע, לכן פשטנו את הרגל. גם כעת כאשר אנחנו זכאים למשהו זה לא מספיק לכסות את ההוצאות".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "ועדת הכספים מבקשת להגדיל את סכום הקרן ולהעמיד את הסכום על כ-200 מיליון שקל. אנחנו מדברים על אנשים שאין להם מה לאכול והם מסכנים את חייהם, אז יכול להיות ש-50 מיליון שקלים שנמצאים כעת בקרן מודרי האשראי יספיקו ויכול להיות שלא, לכן אני רוצה לדעת מה אנחנו יכולים לעשות. אני מבקש תשובה בתוך שבוע ממשרד האוצר-בכמה כסף אתם מתכננים להגדיל את הקרן הקיימת כיום ואיזה הסברה אתם עושים בעניין".
