הגננת כרמל מעודה הורשעה בהתעללות ב-20 קטינים וב-34 מקרים של תקיפת קטינים. שופט בית המשפט המחוזי מרכז, עמי קובו, זיכה אותה מארבעה מקרים של התעללות בקטין. "כל המעשים הללו בכללותם מהווים סדרה ארוכה, חמורה ומתמשכת של אירועי התעללות ותקיפת קטינים", אומר קובו (יום ד', 9.12.20) בסיכום פסק הדין.
קובו אומר: "הנאשמת, שהיא בעלת גן ילדים וגננת בגן, שהייתה אמונה על שלומם, ביטחונם ורווחתם של התינוקות והפעוטות בגן, בגילאי שלושה חודשים עד שלוש שנים, ביצעה במהלך התקופה שבין 27.5.19 ועד ל-16.6.19, פעם אחר פעם מעשי תקיפה והתעללות בתינוקות ובפעוטות בגן, יום אחר יום, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום.
"נוכח מבנה כתב האישום הבנוי כך שכל אישום מתאר את העבירות שבוצעו ביום מסוים, בחלק מהאישומים העובדות שהוכחו אינן עולות כשלעצמן כדי עבירת התעללות, ואולם רבים ממעשיה של הנאשמת מהווים התעללות בפעוטות ותקיפת קטינים במספר רב של מקרים. מדובר בסדרת מעשים מתמשכת שיש בה פוטנציאל רב לגרימת סבל או נזק לפעוטות, ויש בה משום אכזריות, הטלת אימה, ביזוי השפלה או דיכוי. כל זאת תוך שקיים פער כוחות רב, ויחסי תלות בין הנאשמת, הגננת, לבין העוללים הרכים בשנים. מעשי הנאשמת הטילו מרות ומורא על הפעוטות, והיה בהם משום ענישה והפחדה, תוך שניכר כי הפעוטות היו חסרי ישע לחלוטין אל מול הנאשמת".
קובו קיבל את התיאורים הקשים שבכתב האישום, כפי שתיאר אותם במבט-כולל: "בהזדמנויות רבות ושונות במהלך עבודתה תקפה הנאשמת תינוקות ופעוטות בגן הילדים, בין היתר, בכך שכיסתה את ראשם של הקטינים בשמיכה וישבה עליהם למניעת תזוזה; קשרה ידי קטין באמצעות חוט למשך דקות עד שעות; הרימה קטינים באמצעות אחיזה בכוח בזרוע, הניפה אותם באוויר והכל עד להטחתם ברצפה; טלטלה תינוקות; העמידה פעוטות עם הפנים אל הקיר, לעתים למשך מספר שעות; הצליפה בקטינים באמצעות חיתול; סטרה להם; צבטה ומשכה ראשם של פעוטות לאחור תוך חסימת אפם ופיהם, עד שהתגלעו קשיי נשימה".
לדברי קובו, "כאשר בוחנים את מכלול מעשיה של הנאשמת, בהצטברותם, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין התעללות, הרי שמעשיה עולים כדי התעללות בקטין או חסר ישע. מדובר במעשים שיש בהם פוטנציאל לגרימת סבל או נזק לקורבן, יש בהם משום אכזריות, הטלת אימה, ביזוי השפלה או דיכוי. מדובר בסדרת מעשים מתמשכת, וניכר פער כוחות רב, ויחסי תלות בין הנאשמת, הגננת, לבין העוללים הרכים בשנים. מעשי הנאשמת הטילו מרות על התינוקות, והיה בהם משום ענישה והפחדה".
ההוכחה העיקרית נגד מעודה היא סרטוני האבטחה של הגן, בהם תועדו מעשיה בפירוט רב. קובו מסביר, כי "השאלה אם בכל מקרה נגרם לפעוט מכאוב של ממש, אם לאו, היא שאלה שבעובדה. הואיל ואין ביכולתם של הפעוטות להעיד, הרי שיש להסיק האם נגרם להם מכאוב של ממש, אם לאו, בהתאם ליתר הנסיבות, כלומר האם הפעוט בכה, רעד או נגרם לו סימן על גופו. במקרים של העדר אינדיקציה חיצונית לכך שנגרם לפעוט מכאוב (בכי וכו'), יש לבחון האם רף האלימות שנקטה הנאשמת כלפי הפעוט היה כזה אשר ניתן להסיק, מעבר לספק סביר, שגרם לתינוק מכאוב של ממש".
