ועידת התביעות והארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר) העלו לאינטרנט את ממצאיו של מחקר מקיף על שוד ספריות יהודיות בידי הנאצים בבלגיה והשבתן החלקית בלבד לבעליהן לאחר המלחמה. בבלגיה התגוררו ערב השואה 66,000 יהודים, כמעט כולם פליטים ממדינות אחרות; 28,900 מתוכם נרצחו.
אלפרד רוזנברג, אידיאולוג המפלגה הנאצית והשר לענייני המזרח הכבוש, עמד בראש מבצע שנשא את שמו ואשר עסק בשוד ענק ממדים של חפצי דת ותרבות יהודיים - הן כדי לשלול אותם מן העם היהודי, והן במטרה להקים מוזאון ש"יסביר" לעולם, לאחר השמדת יהדות אירופה, מאיזו "סכנה הצילו אותו הנאצים". רוב הרכוש השדוד נעלם - נהרס במהלך המלחמה או מצא את דרכו לידיים פרטיות ואף ציבוריות, שלרוב סירבו להשיב אותו.
"הפרסום המקוון החדש מייצג שנים של ידע, שרבים חשבו שאבד לנצח במהלך השואה בבלגיה", אומר גדעון טיילור, יו"ר הפעולות של איל"ר ונשיא ועידת התביעות. "העבודה הזו, שנחקרה על-ידי מומחים בתחום, תהווה משאב רב עוצמה עבור ניצולי השואה ובני משפחותיהם, הקהילה היהודית הבלגית וחוקרים ברחבי העולם. היא גם מניחה את המסד להתחלת העבודה של יחידים וארגונים, המבקשים להגיש בתביעות אפשריות בעתיד". בפרסום מופיעים נתונים על אוספי ספריות בלגיות, כאשר על-פי ההערכה - ב-150 מעשי שוד של מבצע רוזנברג נשדדו בבלגיה 300,000-250,000 ספרים שהיו בבעלות יהודית.
הפרסום כולל רשימות דיגיטליות של התפיסות המקוריות של מבצע רוזנברג בזמן המלחמה, תיעוד תוכן אוספים שנבזזו, תרשימים נרחבים ובהם שמות הקורבנות, ונתונים משולבים לגבי פעולות השוד בבלגיה. פרסום זה הוא חלק מסדרה של פרויקטים, הקשורים זה בזה ומציעים מידע על מיקומם של רשומות מבצע רוזנברג. הפרויקטים מציגים תוצאות של מחקר מקיף חדש על פריטי תרבות ספציפיים ששדדו הנאצים.
החלק הראשון של הפרסום, שהועלה כעת לרשת, מבוסס על תיקי המשרד הבלגי של מטה רוזנברג, שהתגלו בארכיון קייב בשנות ה-90 של המאה הקודמת, לאחר קריסת ברית המועצות ופתיחת הארכיונים במזרח אירופה. החלק השני, שיפורסם בקרוב, מתמקד בהחזרתם המינימלית של ספרים לבלגיה מגרמניה ומאוסטריה בידי בעלות הברית המערביות לאחר המלחמה. רבים מהספרים הולאמו במזרח אירופה ובברית המועצות לשעבר. חלקם מוחזקים כיום בספריות לאומיות או ממלכתיות במוסקבה ובמינסק, רבים מהם עם הקדשות לקורבנות השואה במערב אירופה. ספרים אחרים אותרו בפולין ובצ'כיה.
את המחקר ריכזו ההיסטוריון והארכיונאי הבלגי מישל ורמוט וד"ר פטרישיה קנדי מאוניברסיטת הרווארד. הוא מומן בידי ועידת התביעות, בשיתוף ארכיוני המדינה המרכזיים באוקראינה והארכיונים הפדרלי הגרמני.