עלות הטיפול באופן פרטי בנער מכור היא כ-30 אלף שקל בחודש. כך מעריכה גל לוסקי, נציגת IFA, עמות הצלה ישראלית מוטסת, שהשתתפה (יום ב', 14.12.20) בישיבת הוועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול של הכנסת, שדנה בנושא ההכרח במסגרות לשיקום ולליווי מכורים ושילובם בקהילה.
הוועדה בחנה את עניין האפוטרופסות על קטינים וכפייה עליהם לקבל את הטיפול בהתמכרות. בדיון השתתפו נציגי המשרדים השונים, שהביאו את התייחסותם לנושא מזוויות שונות. הד"ר פבל ספיבק ממשרד הבריאות אמר כי בכוונת המשרד להקים אשפוזית נוספת לתחלואה כפולה, לאור ריבוי הפניות והעומס הקיים כיום מצד הפונים. נציגת משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, איריס נהרי, ציינה בפני הוועדה כי המגבלה באשפוז בכפייה למכורים מתנגשת עם האפוטרופסות המעוגנת בחוק, שלפיה לא ניתן לכפות על אדם קבלת טיפול בכפייה. כמו-כן בדיון נכחו הורי הצעיר עומר לב, שמת לפני כשנה שהביאו בפני הוועדה את חוסר האונים והתסכול שהמשפחה חוותה בזמן שבנם התמכר. "ניסינו לקבל עזרה ולא ידענו ממי לקבל", אמרה אמו.
הפרקליטה מהמחלקה הפלילית במשרד המשפטים, קרן רוט, והתייחסה לזווית הפלילית בעניין התרת השימוש בקנביס ואמרה: "ברגע שיוחלט על לגליזציה, יהיה קשה להתמודד בפגיעות כתוצאה מהתמכרויות לקנביס".
גל לוסקי, מנכ"ל IFA - העמותה המשמשת כמסגרת ארגונית לסיוע הומניטרי - ציינה את חשיבותה של ההסברה בנושא ההתמכרויות ואמרה: "הסברה היא חלק גדול ממניעה שתאפשר את התובנה וליווי הורים, אי-אפשר לצאת מהסוגיה הזו ללא קמפיין, אם מדינת ישראל מצליחה במניעת טרור אין שום סיבה להצליח במהלך הזה". היא הוסיפה כי יש לעטוף את הצעירים המגישים בקשות לקבלת הטיפול, ולהוריד מהעומס הביורוקרטי הנדרש מהם.
בעניין האשפוז בכפייה לקטינים המכורים במסגרות הייעודיות וההיבט המשפטי שעומד לצד הנושא השיבה סגנית מנהל השירות במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים איריס נהרי, ואמרה: "הנושא המשפטי של האשפוז בכפייה של קטינים ואחרים נתקל בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ומי שמעל גיל 18 אמור להגיע מטעם עצמו". ועל הבוגרים המגיעים לקהילה התייחסה נהרי ואמרה כי חלק ממי שמגיע אל הקהילות הטיפוליות מגיעים ממוטיבציה חיצונית וחלופה למעצר.
ממשרד הבריאות השתתף המפקח הארצי במחלקה לטיפול בהתמכרויות ד"ר פבל ספיבק, שהציג כי תהליך הטיפול והשיקום של אדם מכור לסמים הוא תהליך ארוך הכולל בתוכו: גמילה פיזית מן הסם או במקרים של אנשים שאינם מצליחים להיגמל - טיפול קבוע בתרופות, טיפול בהיבטים נפשיים ובתלות הנפשית בסם, טיפוח ושיקום יכולותיו של האדם שנגמל ושילובו בחברה.
בעניין האפוטרופסות ציין ד"ר ספיבק ואמר: "לא נתקלים הרבה בבעיית האפוטרופסות, ישנם בודדים שנכנסים לקהילות מתחת לגיל 18". ובעניין בחינת מדידת הערכת השיקום והטיפול הוסיף ד"ר ספיבק כי במשרד הכניסו לאחרונה מדד ייחודי לבחינת יעילות השיקום.
בישיבת הוועדה השתתפו הורי עומר לב המנוח, הילי לב וד"ר רון לב, שנפטר לפני כשנה כתוצאה מהתמודדות עם בעיית התמכרות לסמים, הם הציגו את המיזם "להאיר את עומר", קמפיין להעלאת המודעות בקרב הורים לסכנת התמכרות של ילדיהם, ולהעלאת המודעות בציבור לסכנות ההתמכרות ותוצאותיה.
הילי לב תיארה את חוסר האונים שהמשפחות מרגישות וחוות, ואמרה: "לקח לנו המון זמן לגלות שעומר מכור, ניסינו לקבל עזרה ולא ידענו ממי לקבל, היינו מאוד מתוסכלים וגילינו שישנם המונים כמונו".
ד"ר רון לב, הצביע על הקושי בהתמודדות מול הנתונים הקיימים כיום והגדרת המחלה ואמר: "ההתמכרות בישראל מטופלת כבעיה חברתית ולא כבעיה כרונית פיזית. הסטטיסטיקה לא אומרת שום דבר, המספרים האמתיים היא הרבה יותר ממה שמציגים". לב הביא את הדוגמה מתעודת הפטירה, ואמר כי כותבים בה שהסיבה למוות היא: מוות מוחי.
יו"ר הוועדה ח"כ מיכל קוטלר- וונש סיכמה את הדיון והודתה למשפחת לב שנכחה בוועדה ואמרה: "שמענו דברים חשובים שהגבירו את ההכרח להבין את הצורך לתכלל באמצעות מנגנון רצוף את כל הנושא משינוי התודעה הסטיגמה וההודעות ועד לייצור של כל התהליך של חינוך והנגשת מידע, איתור וטיפול וליווי".
