איל הון ישראלי-שווייצרי חויב בתשלום מס בסך 7 מיליון שקל בלבד, לעומת חבות מקורית בסך 46.5 מיליון שקל, לאחר ששכר את סמנכ"ל רשות המיסים לשעבר, רו"ח גידי בר-זכאי, לייצג אותו מול הרשות. כך טוענים בר-זכאי ורו"ח איתן כספי בתביעה בסך 11.2 מיליון שקל שהגישו (יום ג', 15.12.20) לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד הלקוח, משה גולדמינץ.
בר-זכאי פרש מרשות המיסים בשנת 2009, כך שאין כל מגבלה עליו בנוגע לייצוג לקוחות מול הרשות. על-פי התביעה, הוא זכה להצלחה רבה בתחום הגילוי מרצון - דהיינו, דיווח לרשות המיסים על נכסים בחו"ל שעד כה שולמו עליהם מיסים בישראל. לצד זאת, בר-זכאי וכספי מתארים את ההישג שבהפחתת המס של גולדמינץ כהצלחה מיוחדת. כספי עומד בראש משרד הנושא את שמו, והמשמש כרואה החשבון הקבוע של גולדמינץ מזה שנים. בר-זכאי נשכר ספציפית כדי לטפל בגילוי מרצון.
בתביעה נאמר כי גולדמינץ ואחיו, מנחם גולדמינץ, ירשו בשנת 2003 מאביהם המנוח, ישראל גולדמינץ, שתי נאמנויות. האחת מכונה "נאמנות שבח" והוקמה באי ג'רזי שבתעלת לה-מנש, והשנייה היא "נאמנות אנוש" שהקומה בפנמה. "כל אחת מהנאמנויות החזיקה ומחזיקה הון רב של מאות מיליוני שקלים לרבות אחזקות בחברות שונות, בחשבונות בנק ובנכסי מקרקעין". מאז 2013 מחייבים חוקי המס בישראל לדווח על נאמנות שיצר תושב חוץ ואשר לפחות אחד מן הנהנים בה הוא תושב ישראל; משה גולדמינץ הוא אזרח ישראל ושווייץ ומתגורר בירושלים, ולכן חלה עליו חובת הדיווח. שווי נכסי הנאמנויות עליהם היה צורך לדווח עמד על 220 מיליון שקל, נאמר בתביעה.
לדברי בר-זכאי וכספי, האחרון הוא שהפנה את תשומת ליבו של גולדמינץ לחובת הדיווח ולשם טיפול בנושא צירף את הראשון לייצוג. בשלב ההתחלתי של הייצוג שילם גולדמינץ לשניים 120,000 שקל. בסוף 2015 הגיש בר-זכאי - כפי שניתן היה - בקשה אנונימית להסדר נאמנות (דהיינו, בלא לחשוף בשלב זה את שמו של גולדמינץ). על-פי התביעה, "בשל הנסיבות המיוחדות היה על רו"ח בר-זכאי להפעיל את מלוא כובד משקלו על-מנת לאפשר הגשת הבקשה כאשר חסרים נתונים מהותיים".
בשנים 2018-2016 התקיימו דיונים ברשות המיסים על הסדרת הנאמנויות, אך הם נקלעו למבוי סתום כאשר פקיד השומה שקל לדחות את הבקשה בשל גילוי פרטים נוספים, והוא לא המשיך להסכים בהם כאשר הבקשה אנונימית. כיוון שכך, שכנעו בר-זכאי וכספי את האחים גולדמינץ להגיש בקשה גלויה. זו הוגשה בחודש מאי 2019, למעלה משלוש שנים אחרי שהסתיימה הזכות להגיש בקשות כאלה. בתביעה נאמר כי בר-זכאי ונציגיו "הצליחו להביא לקבלת הבקשה הגלויה חרף הקושי המובן מאליו ולהביא להסכם שומה במסגרת הסדר נאמנות, דבר אשר נחשב להצלחה מסחררת בכל קנה מידה. קל וחומר כאשר מביאים בחשבון את תוצאת המס המיטיבה מאוד עם הנתבע [גולדמינץ], כאשר הדברים נבחנים בעניינה של בקשה שהוגשה הלכה למעשה בשנת 2019, זמן רב לאחר שחלף המועד שקצבה הרשות להגשת בקשות במתכונת זו".
לטענת בר-זכאי וכספי, גולדמינץ עלול היה לשלם מס בשיעור מירבי של 46,491,489 שקל בגין שתי הנאמנויות. אולם, מאחר שהם הצליחו להחיל את הסדר הנאמנות ארבע שנים לאחר שבוטל מסלול זה, הופחתה החבות בצורה משמעותית. לדברי השניים, הישג משמעותי נוסף היה הצלחתם לשכנע את הרשות שהאחים אינם שולטים בנאמנויות אלא רק נהנים מהן. הייתה זו "משימה לא פשוטה לחלוטין, לאור העובדות הבעייתיות שהיו בפועל במהלך כל השנים מאז פטירתו של האב ולאור כך שהנתבע ואחיו לא הציגו ראיות מספיקות למקור ההון". בדצמבר 2019, בפגישה ברשות המיסים, סוכם שהחיוב במס יהיה 7 מיליון שקל בלבד - דהיינו 15% בלבד מן החיוב המירבי.
רשות המיסים התנתה את ההסדר בכך הוא שהוא ייחתם עד סוף 2019, אך אז התעוררו חילוקי דעות לגבי שכרם בר-זכאי וכספי - הם טוענים. לבסוף נחתם ההסכם ב-5.1.20, "לאחר מספר ארכות חריגות ביותר". בשלב זה ביקשו בר-זכאי וכספי לקבל את השכר המוסכם - 25% מסכום המס שחסכו (בניכוי 360,000 שקל שכבר קיבלו), דהיינו 9.5 מיליון שקל ללא מע"מ. לטענתם, גולדמינץ מסרב לשלם בנימוק שמדובר בשכר מופרז. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד גד מינא וטרם הוגש כתב הגנה.
