איש התיאטרון
יעקב אגמון הלך לעולמו (יום ד', 16.12.20) בגיל 92. הוא היה במאי, מנהל ומפיק תיאטרון, לצד פעילות כשדר רדיו וטלוויזיה. אגמון היה בעלה של השחקנית גילה אלמגור.
אגמון החל את פעילותו בקיבוץ הראל כמפיק אירועים במסגרת התנועה הקיבוצית.
בשנים 1958-1956 כיהן כמנהל מחלקת הנוער של המגבית היהודית המאוחדת, וכן שימש כתב ומזכיר מערכת השבועון "רימון". ב-1958 ארגן את חגיגות העשור למדינת ישראל, שנחשבו חדשניות: במות בידור, זיקוקין די-נור וחידון התנ"ך הראשון (למבוגרים). בשנים 1962-1958 היה מנכ"ל התיאטרון הקאמרי, ובמקביל ארגן את חגיגות יום העצמאות ה-12.
ב-1964 הקים את תיאטרון בימות, בו העלה מופעים חדשניים לאותם ימים, שזכו להצלחות מסחררות. הבולטים שבהם: "בוסתן ספרדי" שכתב
יצחק נבון, על הקהילה הספרדית בירושלים; "המגילה" - שירים ביידיש מאת איציק מאנגר; "איש חסיד היה" - אסופת סיפורים ושירים חסידיים, ערב שירי ז'אק ברל וערב שירי
נעמי שמר. ב-1978 הקים את תיאטרון בית ליסין במסגרת ההסתדרות, וניהל אותו במשך שמונה שנים. בשנים 1989-1986 שימש אגמון כמנכ"ל חגיגות ה-40 לישראל.
בשנת 1989 הקים אגמון את חברת ההפקות "בימות 2000", אשר הפיקה את פסטיבל הצגות היחיד "תיאטרונטו", את פסטיבל כליזמרים בצפת ואת חג היין ראשון לציון. השנים 1995-1991 היה אגמון מנכ"ל פסטיבל עכו. בשנת 1995 הוא מונה למנכ"ל תיאטרון הבימה, בעת אחד מן המשברים הרבים שעבר התיאטרון, אך לא הצליח לחלץ אותו ממצוקתו הפיננסית הנמשכת עד היום. בתפקיד זה ניסה אגמון להפנות את הבימה לעבר מחזות פופולריים, כגון "מרי לו" (על בסיס שיריו של
צביקה פיק), "מונולוגים מהווגינה", "הברווזון" ועוד. הוא סיים את תפקידו ב-2005 וחזר לחברת בימות. ב-2007 זכה אגמון בפרס התיאטרון הישראלי למפעל חיים.
תוכנית הרדיו המזוהה ביותר עם אגמון היא "שאלות אישיות", אשר שודרה בגלי צה"ל מאז 1968 ללא הפסקה, במתכונת של שיחה אישית עם מרואיין אחד בכל תוכנית. במסגרת התוכנית התראיינו יותר מ-1,300 אנשים מתחומים שונים. בטלוויזיה הנחה אגמון את "עלי כותרת" בערוץ הראשון ואת "בירה ומצב רוח" בערוץ 2.
