פתיחת קברו של אדם בפרשת ילדי תימן עשויה להיות מותנית בקבלת הסכמותיהם של משפחות הקבורים בסמוך. כך עולה מפסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, חננאל שרעבי, שהוא הראשון שניתן בסוגיה זו.
אישה ביקשה לפתוח את הקבר בו לפי הנטען קבור אחיה, מילדי תימן, אשר נפטר בשנת 1953 - בהיותו בן 14 חודשים - בבית החולים פינסטון (בית לוינשטיין). היא ביקשה לבצע בדיקה גנטית, לאור החשש שאין המדובר באחיה. הבקשה התקבלה בנובמבר 2018, אך מאז הסתבך ההליך בשל בקשות נוספות. לאחר שבית המשפט למשפחה אישר שוב את פתיחת הקבר, טענה המדינה במארס השנה, כי החוק מחייב לשמוע את עמדתן של משפחות הקבורים בסמוך, מחשש שפתיחת הקבר תפגע בקברי יקיריהם.
בית המשפט למשפחה דחה את עמדת המדינה והיא ערערה למחוזי. לאחר דיון העלה שרעבי הצעת פשרה, ולפיה "ככל שיתברר מבדיקה שתיערך מראש על-ידי הצדדים, כי חפירת קברו של המנוח עלולה לפגוע בקברים סמוכים, כי אז תיעשה פנייה לקרובי משפחה של בעלי הקברים הסמוכים על-מנת ליידע אותם על כך ולקבל תשובתם. הערכת המצב תינתן על-ידי הגורמים שאמורים לחפור את הקבר. ככל שיתברר מבדיקה שתיערך על-ידי הצדדים כי חפירת קברו של המנוח לא עלולה לפגוע בקברים סמוכים, כי אז אין צורך לשם תחילת החפירה לפנות לקרובי משפחה של מי מבעלי הקברים הסמוכים".
המדינה ביקשה ארכה למתן תשובתה, אך לבסוף כלל לא הגיבה - ולפיכך קבע שרעבי (10.12.20), כי הצעתו תהפוך לפסק הדין. הוא מדגיש, כי המדינה לא ביקשה להערים קשיים על פתיחת הקבר, אלא פעלה ממניעים "ברורים ומוצדקים, והם נובעים ממחויבותה לציבור האזרחים בארץ בכלל, ולבני משפחות הנפטרים הקבורים בסמוך למנוח בפרט". לדבריו, המחלוקת בין הצדדים הייתה רק בשאלה מתי יש לפנות לבני משפחותיהם של הקבורים בסמוך - והדרך שהציעה נותנת לכך מענה מעשי.
