"חשש מובהק לניגוד עניינים של נתניהו"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מחויב לפעול על-פי הכללים שקבע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, למניעת ניגוד עניינים בשל משפטו. נתניהו גם מנוע מלטעון כעת נגד ההסדר, לאחר שהתחייב לקבלו בעת הדיון בעתירות נגדו לאחר הבחירות לכנסת היוצאת, וסירובו לפעול לפיו עלול לשמוט את הקרקע מתחת לכהונתו. כך אומרת (יום ג', 22.12.20) הפרקליטות בשמו של מנדלבליט, לאחר שבג"ץ הוציא צו על תנאי בנושא. לאחר מו"מ ממושך עם באי-כוחו של נתניהו קבע מנדלבליט, ללא הסמכתם, כי נתניהו לא יוכל לעסוק במינויים הבכירים ברשויות האכיפה (כולל המפכ"ל ופרקליט המדינה); לא יוכל להתערב במינוי שופטי בית המשפט העליון; ולא יוכל לעסוק בצד הממשלתי של הצעות חוק הנוגעות למערכת המשפט והאכיפה (כגון החוק הצרפתי או פיצול סמכויות היועץ המשפטי). באי-כוחו של נתניהו טענו בדיון בבג"ץ, כי יש הסכמה על 80% מן ההסדר ונותרו פתוחות רק ארבע-חמש סוגיות, שאותן לא פירטו. מנדלבליט טוען, כי יש לו סמכות לכפות על נתניהו את ההסדר - מאחר שזוהי שאלה משפטית, בה חוות דעתו של היועץ המשפטי מחייבת את הרשות המבצעת כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת, וגם לנוכח הנוהג ארוך השנים (כולל מול נתניהו עצמו) לפיו היועץ המשפטי הוא שקובע את ההסדרים. לא מדובר בנושא מוסרי שבין אדם לבין עצמו, ו"ההכרעה בשאלת קיומו של עניין אישי או של ניגוד עניינים אינה יכולה להתבסס על שיקול דעתו האישי של נושא המשרה אלא מדובר בשאלה משפטית שיש לבחון בהתאם לאמות המידה המשפטיות, באמצעות היועץ המשפטי הרלוונטי". מנדלבליט שב ורומז, כפי שאמר בתשובתו המקורית לעתירות, כי סירובו של נתניהו לפעול על-פי ההסדר - עשוי לשמוט את הקרקע מתחת לכהונתו. "בפני ההרכב המורחב שדן בבג"ץ 2592/20 הוצהר מטעם המשיב 2 [נתניהו], בכתב ובעל-פה, כי כהונתו של המשיב 2 כראש ממשלה תהיה כפופה להסדר ניגוד עניינים שייערך בעניינו". לכן, הוא אומר, "יש טעם לפגם, בלשון המעטה, בהעלאת הסתייגויות כאמור על-ידי המשיב 2 מול בית המשפט הנכבד בנקודת הזמן שבה הועלו, וזאת בפרט לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט הנכבד בבג"ץ 2592/20, שבו נרשמה הצהרת הצדדים, בכתובים ובעל-פה, כי למשיב 2 ייערך הסדר ניגוד עניינים לתקופת כהונתו כראש ממשלה... ניסיונו של המשיב 2 להסתייג כעת ממעמדה המחייב של חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה בעניין ניגוד העניינים, מעורר קושי אף בשים לב להצהרותיו האמורות, אשר אף עשויות להקים 'מעין השתק שיפוטי'". מנדלבליט גם מבקש מבג"ץ פסיקה עקרונית, לפיה "סמכותו [של היועץ המשפטי הרלוונטי] להוציא חוות דעת מחייבת בנושא ניגוד עניינים של שר או עובד ציבור, אינה תלויה ברצונו הטוב של נמען חוות הדעת או בהתחייבות עבר שניתנה מטעמו, כי אם מכוח הדין". עוד הוא מבקש לקבוע, כי סמכותו נובעת גם מכללי ועדת אשר - שמטרתם למנוע ניגודי עניינים של חברי הכנסת - וכי יש "לפעול ביחס לניגודי עניינים של שרים כפי שמקובל לפעול ביחס לניגודי עניינים של עובדי מדינה". הפרקליטות ממשיכה ומסבירה את המגבלות שהטיל מנדלבליט על נתניהו. "בהקשרים הנוגעים למערכת אכיפת החוק, החשש לניגוד עניינים נעוץ ביכולת ההשפעה של המשיב 2 על הגורמים בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה האחראים על ניהול המשפט הפלילי נגדו, ועל הגורמים במשטרה ויתר גורמי החקירה המעורבים בנושא. בהקשר זה, החשש לניגוד עניינים הוא מובהק. מובן כי אדם שהוגש נגדו כתב אישום הוא בעל עניין אישי ביחס לגורמים האמונים על ניהול הליך התביעה בעניינו, או שיש ביכולתם להשפיע על ניהול ההליך. "לאור עוצמת העניין האישי, במקרה זה אכן מתעורר חשש סביר שהחלטות הנוגעות לגורמים במערכת אכיפת החוק, אשר מעורבים בהליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה או שצפויה מעורבותם בניהול ההליך, תהיינה כרוכות גם בשיקולים אישיים ומושפעות מהן... אף אם קיימים ברקע, בנוסף לשיקול האישי, גם שיקולים ציבוריים שהם ממין העניין, אין מנוס מהמסקנה שלשיקול האישי עלול להיות תפקיד מכריע בגיבוש דרכי הפעולה וההתייחסות בנוגע לגורמים כאמור במערכת אכיפת החוק". נתניהו הודיע שהוא מוכן שלא להתערב במינוי היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, המפכ"ל, המשנה ליועץ המשפטי (משפט פלילי), ראש אגף חקירות ומודיעין, מפקדי יחידת להב 433 וכל חוקרי המשטרה ורשות ניירות ערך שהיו מעורבים בעניינו - אך לא בנוגע להליכי המינוי ולפיצול סמכויות היועץ המשפטי. על כך אומרת הפרקליטות: "לעיתים קשה להפריד בין מעורבות בשיטת המינוי (לכאורה במישור הכללי) לבין מעורבות במינוי עצמו, שכן ברי ומובן כי עניין אחד עשוי להשליך על משנהו. קיים חשש שמעורבות של המשיב 2 בהליכי המינוי לתפקיד מאלו המנויים בחוות הדעת, תשפיע בעקיפין על המועמד שייבחר לאותו תפקיד, באופן שיצר את דרכו ויפגע בעצמאותו מציאות שלא ניתן לקבל כאשר מדובר במי שאמור להיות מעורב בהליך הפלילי נגד המשיב 2". נתניהו מוכן להימנע ממעורבות בעבודת הוועדה לבחירת שופטים, אך טוען שאין סיבה להטיל עליו מגבלות מעבר למגבלות החלות על שרים אחרים בנוגע לבחירת שופטים לבית המשפט העליון. הפרקליטות מסבירה, כי מגבלות אלו נחוצות משום שעניינו של נתניהו עשוי להידון בעתיד בבית המשפט העליון, ומשום ששופטים מחוזיים הם מאגר המועמדים לעליון. לכן, סבור מנדלבליט, אין מקום להתערבות שלו בהליכי המינוי שלהם. עוד היא מבהירה, כי המגבלות על מעורבותו של נתניהו בהליכי חקיקה הנוגעים למערכת המשפט, הן רק בכובעו כראש הממשלה ולא כחבר כנסת, והן "אינן עוסקות בחקיקה פלילית באופן כללי, אלא באופן ממוקד בסוגיות של הדין הפלילי המהותי והדיוני העשויות להשליך על ההליך הפלילי המתנהל בעניינו". לצד זאת סבור מנדלבליט, שאין מקום להחיל את אותן מגבלות גם על השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, רק בשל זיקתו הפוליטית לנתניהו - ומשום שהוא ממילא מחויב להפעיל שיקול דעת עצמאי. לבסוף הוא חוזר על עמדתו, לפיה יש לאייש במהירות את המשרות הבכירות שלא אוישו - אך אומר שיעדכן שוב את בג"ץ לאחר התפזרותה הצפויה של הכנסת. את תגובתו של מנדלבליט הגישו עוה"ד ליאורה וייס-בנסקי, יונתן ברמן וסיון דגן.