חוקרים מאוניברסיטאות בן-גוריון בנגב והרווארד בחנו את קצב ההדבקה בנגיף הקורונה בילדים, לאחר פתיחת בתי ספר במדינת פלורידה. נמצא שבמחוזות בהם פתחו את בתי הספר ללימודים נים אל פנים, נצפתה עלייה בהדבקות נגיף הקורונה, במיוחד בגילי התיכון, לעומת מחוזות בהם בתי ספר לימדו מרחוק. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Archives of Disease in Childhood (ADC).
על-פי נתונים שניתחו חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחוקרי אוניברסיטת הרווארד במדינת פלורידה, המדינה היחידה שאוספת נתוני תחלואה מתאימים על-פי גיל, נמצא שמחוזות שפתחו בתי ספר ללימוד בנוכחות הצביעו על עלייה בהדבקות בנגיף הקורונה, במיוחד בגילי התיכון. מחוזות בהם בתי ספר לימדו מרחוק, לדוגמה באמצעות זום, לא ראו עלייה בהדבקות הקורונה.
אורן מירון, דוקטורנט של פרופ' נדב דוידוביץ', מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עקב אחר נתוני תחלואה במשך עשרה ימים לפני פתיחתם מחדש של בתי הספר ללימודים ובמשך עשרים ימים נוספים לאחר פתיחתם מחדש. באמצעות השוואת בתי ספר שנפתחו מחדש עם בתי ספר שהמשיכו בלימוד מרחוק, נצפתה עלייה בשיעור התחלואה בנגיף הקורונה, במיוחד בטווח הגילים 17-14.
"המחקר מעיד שכדאי לבחון את הרחבת הלימוד מרחוק בבתי ספר, באופן מונגש ומותאם לחלקי האוכלוסייה השונים בדגש על אזורים שאינם ירוקים ובמיוחד בגילי התיכון", אומר דוידוביץ', ראש ביה"ס לבריאות הציבור בבן-גוריון. "הצורך לכך בישראל מתחזק לאור העלייה בהדבקות הקורונה, והעדר היכולת לחסן את רוב התלמידים בשל גילם הנמוך. למערכת החינוך חשיבות רבה בהתפתחות הקוגניטיבית והנפשית של הילדים, ויש להשקיע את המשאבים הנדרשים בתקופה המורכבת בה אנחנו נמצאים".
"לניתוח שלנו יש השלכות משמעותיות עבור כל מדינה המנסה לקבל החלטה אם לפתוח את בתי הספר בעוד הם נלחמים בשיעורי ההדבקה", מסביר החוקר אורן מירון. "החיסונים לא יינתנו לילדים בתחילה ולכן יש חשיבות עליונה לצמצם את שיעורי ההדבקה באמצעות סגירת בתי ספר".
במחקר השתתפו גם החוקרים: קון-הסינג יו ויצחק קוהאנה מהמחלקה לאינפורמטיקה ביו-רפואית בבית הספר לרפואה של הרווארד, ורחל וילף-מירון, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב.