יזמית הנדל"ן
מיכל קליינמן תרצה 10.5 שנות מאסר, לאחר שהורשעה בשורה של מעשי מרמה וזיוף בהיקף כולל של 18 מיליון שקל. שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון, דחה (יום ב', 28.12.20) את ערעורה של קליינמן על העונש שגזר עליה ביוני 2019 בית המשפט המחוזי מרכז (השופט
ארז יקואל). בהמלצת השופטים חזרה בה קליינמן מערעורה על הרשעתה.
קליינמן רכשה מספר נכסי מקרקעין שאת חלקם הפכה לנכסים מניבים, ובהמשך רכשה מספר מגרשים, בנתה עליהם בניינים ומכרה אותם. היא יצרה לעצמה תדמית של יזמית נדל"ן מצליחה והציעה לבני משפחה, ידידים ומקורבים להשקיע בפרויקטים שכביכול יזמה, תוך שהיא מקבלת מהם מיליוני שקלים לצורך השקעות כאלו. קליינמן השתמשה במסמכים מזויפים, גם כדי להוציא במרמה מיליוני שקלים מבנקים.
המקרים בהם הרשיע יקואל את קליינמן, בכל העבירות או בחלקן: הוצאת 3.1 מיליון שקל מחברתה איילת אנטוניר; 4 מיליון שקל מבן-זוגה דאז, יוסי סידי; 3.5 מיליון שקל מבן-ציון ג'אן, מנהל סניף הבנק בו התנהל חשבונה; 1.8 מיליון שקל מעו"ד רפאל יצחק, מכר של קליינמן; 1.7 מיליון שקל מאחיה, עמיקם גרשונוביץ; 700,000 שקל מג'ורג' ימין; 1.2 מיליון שקל מידי שי ברנס; 400,000 שקל ממכריה אורלי ורונן בן-ארוש; הלוואות של 6.3 מיליון שקל מבנקים שונים. יקואל גם הרשיע את קליינמן בעבירות מס ו
הלבנת הון בשל מעשי המרמה והזיוף.
אלרון דוחה את טענתה של קליינמן לאכיפה בררנית לנוכח אי-העמדתו לדין של עו"ד יהודה זינגר, לו ייחסה את האחריות לחלק ניכר ממעשיה. מעורבותו של זינגר לא הוכחה, המידע שמסרה קליינמן לא ביסס חשד שהצדיק להעמידו לדין והיא עצמה אמרה שהוא לא פעל באופן פסול לפחות עד קריסתה הכלכלית. העונש שנגזר על קליינמן גם אינו חמור בצורה המצדיקה התערבות, ממשיך אלרון:
"לעיתים קרובות הפרת יחסי האמון שבין אדם לחברו אינה מלווה בסנקציה עונשית, בשל הקושי להוכיח את מעשי המרמה. זאת, שכן לא פעם מעשים אלו נעשים הרחק מן העין; ובמקרים אחרים, האמון שקדם להם הביא להתנהלות בלתי פורמלית בין הצדדים המקשה על הוכחת מעשי המרמה ומצגי השווא. קשיים אלו מצדיקים מדיניות ענישה מרתיעה כלפי עבריינים המורשעים בגין עבירות מרמה, אשר רומסים את האמון שניתן בהם ונוטלים דבר במרמה תוך הצגת מצגי שווא לזולת.
"במקרה דנן, המערערת הפילה ברשתהּ את הקרובים אליה ביותר, בהם אחיה ובן זוגה, אשר איבדו כספים רבים כתוצאה ממעשיה. הפגיעה שגרמה המערערת לאחרון הייתה כה חמורה, עד שהוא נזקק לחסדי הזולת לשם הצטיידות במזון ותרופות, ונקלע להליכי חדלות פירעון. בנסיבות קשות אלו, איני רואה כל מקום להתערב בעונש שנגזר על המערערת - אף שיהא מי שיאמר כי העונש שנגזר עליה מחמיר עימה". השופטים
ניל הנדל ו
דוד מינץ הסכימו עם אלרון. את קליינמן ייצגו עוה"ד מורן כרמון ונועה זעירא, ואת המדינה - עוה"ד חיים שוויצר, רועי לוס ודנה אלון.
