משרד התקשורת מקים צוות בין-משרדי להסרת חסמים על-מנת להקל ולפשט את הליך התכנון והרישוי לפרישת רשתות סלולריות, לאחר שבשנים האחרונות לא הוקמו מתקני סלולר באופן שייתן מענה לביקוש ברמה מספקת.
הצוות ימפה את האתגרים הקיימים בתחום הליכי התכנון והרישוי של פרישת תשתיות הסלולר, ויציע מתווה עדכני שיאפשר לתכנן ולפרוש רשתות סלולריות איכותיות ומתקדמות בלוח זמנים סביר.
הצוות הבין משרדי יכלול נציגי מנהל התכנון, משרד האוצר, משרד המשפטים והמשרד להגנת הסביבה ובראשו תעמוד מנכ"ל משרד התקשורת.
במסגרת עבודתו, הצוות יבחן עידכון של האסדרה הקיימת, ויגבש תפישה לאומית לאסדרה מעודכנת לפרישה יעילה ומהירה של תשתיות תקשורת סלולרית. בתוך כך, ייבחנו תמ"א 36א' והחקיקה רלוונטית.
במסגרת עבודתו יתמקד הצוות בנושאים הבאים:
1. מיפוי האתגרים הקיימים בתחום תשתיות תקשורת סלולרית.
2. סקירת צרכים עתידיים ובכלל זה: סקירה טכנולוגית קיימת, פיתוחים טכנולוגיים ותרחישים אפשריים להתפתחות הרשתות.
3. מחקר משווה לאסדרה הקיימת בתחום תשתיות הסלולר בעולם ולאסדרה הקיימת בתחומים מקבילים בארץ.
4. הצגת פתרונות אפשריים והמלצות מעשיות.
את עבודת הצוות ירכז טל אלימלך, מנהל תחום בכיר (רגולציה) באגף כלכלה במשרד התקשורת.
תשתיות תקשורת, ובפרט רשתות תקשורת סלולריות, הן תשתיות חיוניות. תקשורת סלולרית מאפשרת חיבוריות וזמינות גבוהה של אנשים ומכשירים בפרישה נרחבת, מרחיבה אפשרויות תעסוקה ולימודים, ומהווה מנוע צמיחה מרכזי למשק. בעת האחרונה, אזרחים רבים נאלצו לעבוד וללמוד מרחוק בעקבות משבר הקורונה, והדבר המחיש את גודל הפער התשתיתי בתחום הסלולר, ועד כמה תשתיות אלו נחוצות.
על-מנת לספק שירות סלולרי, נדרשות הן היכולת לספק שירות לכלל השטח בו מסופק השירות: כיסוי והן היכולת לספק שירות למספר רב של משתמשים בו זמני: קיבולת.
איכות השירות בטכנולוגיה מסוימת בסלולר מושפעת משלושה גורמים עיקריים: כמות התדרים שבשימוש כמות המשתמשים וכמות מוקדי השידור.
בשנים האחרונות, ועם התפתחות הטכנולוגיה, קיימת מגמה של גידול בביקוש לשימוש בנתונים ("דאטה") בתקשורת הסלולרית, עם קצב גידול מעריכי של כ-50% בשנה. מגמה זו הולכת וגוברת עם ההתפתחות הטכנולוגית, וביתר שאת - עם התבססותן של רשתות רחבות פס מתקדמות ושל יישומים מתקדמים הפועלים על גבי רשתות אלה. מרחב היישומים הגדל מספק פתרונות ושימושים רבים יותר מאשר בעבר, ומהווה זרז להצטרפותם של משתמשי קצה נוספים לרשת - אנשים ומכונות העושות שימוש ביישומים סלולריים ("M2M") - כך שעל-מנת לתת מענה לצרכי התקשורת הגדלים, נדרש להגדיל את יכולת הכיסוי והקיבולת. הפיתוח המואץ של תשתיות תחבורה חדשות, ובפרט סלילת כבישים, מנהרות ומסילות ברזל; בניית שכונות מגורים חדשות והרחבת שכונות קיימות; ופיתוח ענפי תעשיה חדשים העושים שימוש נרחב בשירות M2M - מחייבים אף הם את הגדלת היקפי הכיסוי והקיבולת ברשת הסלולר.
רשת הסלולר היא רשת התקשורת המתחדשת ביותר, ומאופיינת בשדרוגים טכנולוגיים תכופים. הדור הרביעי והדור החמישי בסלולר מאפשרים שימוש בתחומי תדרים גבוהים יותר מאשר בעבר, ובשל כך דורשים הקמת אתרים נוספים בהספקי שידור נמוכים.
מדינת ישראל נכנסה לאחרונה, עם סיום הליכי המכרז והקצאת הרישיונות, לעידן דור 5. תשתיות התקשורת בכלל, ובייחוד תשתיות דור 5, הן מאבני הדרך המרכזיות לפיתוח הכלכלה, התעשיה ורווחת התושבים. שיפורן יביא לגידול בתוצר, ולהתפתחות ענפים משמעותיים בתעשיה הישראלית.
משרד התקשורת פועל להקצאת תדרים נוספים לשימוש חברות הסלולר, אולם לאור הגידול הרב בביקוש, ללא ההתאמת היקף מוקדי השידור לצרכים - רשתות הסלולר בישראל יתדרדרו באיכותן ולא ינתן לספק מענה נדרש לביקוש הגדל.
בנוסף, הגדלת מספר מוקדי השידור עולה בקנה אחד עם המלצת המשרד להגנת הסביבה, לפיה הגדלת כמות מוקדי השידור באזורים עירוניים תביא להפחתת רמות החשיפה לקרינה, כפי שיוסבר. מכיוון שרמת הקרינה יורדת ככל שמוקדי השידור משרתים מספר משתמשים ברדיוס קטן יותר, וכיוון שעיקר החשיפה לקרינה היא ממכשיר הקצה ולא ממוקדי השידור והאנטנות- על-מנת להפחית את רמות החשיפה לקרינה יש לפזר אנטנות ומוקדי שידור בצפיפות גבוהה ובהספק שידור נמוך. לצורך כך, נדרש להוסיף מתקני שידור בכל שנה.
על-פי הערכות משרד התקשורת, משך הזמן להקמת אתר סלולרי חדש הוא מספר שנים. לפיכך נוצר קושי רב בהקמת אתרים חדשים של מוקדי שידור, בהרחבתם של הקיימים, ואף בהמשך פעולתם של אתרים קיימים. ונדרשת התאמה של הליכי האסדרה והרישוי לעידן הנוכחי.
