האוליגרך ולרי קוגן, מבעלי נמל התעופה דומודדובו במוסקבה, ניסה להכניס לישראל בניגוד לחוק 160,000 דולר במזומן. קוגן נתפס בנמל התעופה בן-גוריון באוקטובר 2018, ועדת האכיפה של רשות המיסים דחתה את הסבריו והוא נקנס ב-120,000 שקל. ההחלטה בעניינו של קוגן כלולה בקובץ החלטות העיצומים על אירועים שהתרחשו במחצית השנייה של 2018, אותו מפרסמת (יום ג', 29.12.20) רשות המיסים.
ההחלטות עוסקות במקרים בהם ישראלים וזרים ניסו להכניס לישראל או להוציא ממנה כספים בסכומים העולים על הסף המחייב דיווח, כחלק מן המאבק בהלבנות הון. הן מתקבלות לרוב בסמוך מאוד לאירועים, אך פרסומן מתעכב עד להשלמת ההליכים. ההחלטות הנוכחיות מתפרסמות באיחור בשל הקורונה, הדורשת מרשות המיסים הקצאה ניכרה של משאבים.
קוגן מתגורר חלקית בישראל, באחוזה ענקית בקיסריה שנבנתה בהשקעה מוערכת של 500-350 מיליון שקל; הונו מוערך במיליארדי דולרים. הוא טען, כי מקור הכסף שנתפס ברשותו הוא בפעילותו העסקית ברוסיה ומיועד למימון שהייתו בישראל; הוועדה קיבלה הסברים אלו. לעומת זאת, נדחו טענותיו של קוגן לפיהן חשב שנציגי המכס יפנו אליו לצורך הדיווח, וכי טופס ההצהרה שלו - בו נאמר שאין ברשותו למעלה מ-50,000 שקל - מולא על-ידי נציג חברת האח"ם שטיפלה בו, לאחר שחתם על טופס ריק.
הוועדה אומרת: "בנסיבות דנן, בהן המפר הינו איש עסקים מוכר, הנכנס ויוצא מדינות רבות, אשר מכיר את חובת הדיווח ואף מילא טופס הצהרה ביציאה מרוסיה, ניתן לצפות כי לפחות יברר כיצד ממלאים והיכן מגישים טופס הצהרה על הכספים. יתרה מכך: אם וככל שנכונה טענת המפר לפיה חתם על טופס ריק מבלי שטרח לקרוא אותו שכן היה בשפה שאין הוא שולט בה, הרי שהדבר אינו מהווה הגנה או הצדקה להגשת הצהרה כוזבת לרשויות. על המפר היה לברר לגבי תוכנו של המסמך עליו הוא חותם ולא להסתמך על כך שנציג חברת הליווי ימלא עבורו את הטופס, או לחלופין שלא לחתום על המסמך אם אין בפניו את כל המידע הרלוונטי. מעבר לכך, ברחבי המעבר פזורים שלטים רבים, לרבות בשפה הרוסית, המסבירים על החובה לדווח ועל אופן הדיווח".
הוועדה הסתפקה בעיצום של 120,000 שקל, לאחר ש"שקלה את שיתוף הפעולה מצד המפר עם אנשי המכס, את קבלת טענות המפר לעניין מקור ויעד הכספים ואת העובדה כי זוהי הפרתו הראשונה של המפר, אך גם את ההיקף הכספי הגבוה של ההפרה ואת העובדה כי ידע על קיום חובת הדיווח על הכנסת כספים לישראל ולמרות זאת לא דיווח, וכן את מכלול נסיבות העניין, לרבות את נסיבותיו האישיות".
מקרה בולט נוסף התרחש באוגוסט 2018, כאשר הגיעה לנתב"ג חבילה שנשלחה מהונג-קונג לבורסת היהלומים ברמת גן באמצעות חברת שילוח בינלאומית. בחבילה אמורים היו להיות יהלומים בשווי 285,000 דולר, אך בפועל היה בה מזומן ב-290,000 דולר. הנמען טען שאינו יודע דבר ושמדובר כנראה בטעות של השולח; הספק מצידו לא פנה לרשות המיסים למרות שקיבל עידכון מן הנמען. הוועדה ניקתה מאחריות את עובדי חברת הבלדרות, שפעלו בתום לב בלא לדעת מהו תוכן החבילה. לדבריה, לא ניתן לקבוע מהו מקורם ויעדם של הכספים. הוועדה החליטה להטיל עיצום בגובה הסכום כולו, ומאחר שאיש לא תבע את הבעלות עליו - הכסף נתפס והועבר לקופת המדינה.
היהלומן דוד בן-נון, סמנכ"ל חברת יהלומים וסגן נשיא ועידת העסקים ישראל-אוקראינה, הכניס ארצה 15,500 דולר במזומן בדצמבר 2018. בשל הסכום הנמוך, שיתוף הפעולה שלו עם החוקרים וקבלת הסבריו לגבי מקור הכסף ויעדיו, הוא נקנס ב-1,000 שקל בלבד. ראש המועצה המקומית ערערה, נאיף אבו-עראר, נקנס ב-14,000 שקל לאחר שהוציא מהארץ לירדן והכניס חזרה עשרות אלפי שקלים בלא לדווח. מקרים רבים נוספים של תפיסות היו במעברי הגבול לירדן ומצרים. אחד מהם היה הזמר איאד טנוס, שהכניס מירדן 10,100 דולר במזומן באוגוסט 2018; הוטל עליו עיצום בסך 10,000 שקל.
בשני מקרים נתפסו כספים בסכומים גבוהים בידי אזרחי גאנה שעמדו לצאת לארצם, והסבריהם לא התקבלו על דעתה של הוועדה. עובדת הניקיון ניקיטה אפוה ניסתה להוציא 315,800 דולר במזומן בנובמבר 2018, וטענה שרוב הכסף ניתן לה בידי אזרחים אחרים של גאנה, כולם חברי אותה כנסייה, כדי שתעביר אותם למשפחותיהם. מאחר שלא הייתה כל ראיה לדבריה, הוועדה דחתה אותם והטילה עליה עיצום בסך 700,000 שקל. חודש לאחר מכן נתפס הכומר ז'רום ואן-דרי, כאשר ברשותו מט"ח ושקלים במזומן בשווי כולל של 107,760 שקל. הוא טען שמדובר בכספי תרומות להקמת כנסייה בגאנה, אך לא הציג הוכחות. הוועדה הטילה עליו עיצום ב-13,000 אירו.
