הסכמי מזונות חלוטים לא ייפתחו מחדש בעקבות פסיקתו העקרונית של בית המשפט העליון בנוגע לחלוקת הנטל בין ההורים, אלא רק אם התרחש שינוי נסיבות מהותי. כך קובע לראשונה (יום ד', 20.1.21) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל.
בשנת 2017 קבע בית המשפט העליון בהרכב מורחב (במה שמכונה "הלכת 919"), כי "בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על-פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה". פסק הדין גם נתן הנחיות כיצד ליישם עיקרון זה במקרה של משמורת משותפת. אולם, כפי שמציין הנדל, בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט המחוזיים מפרשים הלכה זו בצורות שונות, כולל בשאלה האם היא מצדיקה פתיחה מחדש של הסכמי מזונות שקיבלו תוקף של פסק דין.
הבעיה העקרונית נובעת מן העובדה, שבניגוד לתחומים אחרים - במזונות ניתן לבקש דיון מחודש לאחר זמן, וזאת משום שמדובר בהסדרים ארוכי שנים שהנסיבות העומדות בבסיסם עשויות להשתנות. כדי לאזן בין עובדה זו לבין עקרון סופיות הדיון, נקבע בפסיקה שרק "שינוי נסיבות מהותי" יאפשר דיון מחודש בהסכמי מזונות. הערכאות הדיוניות נחלקו בשאלה האם "הלכת 919" כשלעצמה מהווה שינוי נסיבות מהותי, המצדיק בחינה מחודשת של חלוקת הנטל בין ההורים.
הנדל משיב בשלילה על שאלה זו. "אין בהלכת בע"מ 919/15 כדי לשנות או להקל בדרישת השינוי המהותי בנסיבות הפרטניות, כפי שפורשה בפסיקה קודם שניתן פסק הדין בבע"מ 919/15. יש להותיר את מבחן שינוי הנסיבות המהותי על-כנו לשם דיון מחודש בחיובי מזונות שנקבעו בפסקי דין חלוטים שניתנו לפני הלכת בע"מ 919/15", הוא קובע.
בפיו של הנדל ארבעה נימוקים לקביעתו. הראשון: קיימת חשיבות לשימורו של עקרון סופיות הדיון, דווקא משום שהוא גמיש יותר בתיקי מזונות. השני: מניעת סכסוכים מחודשים בין ההורים אשר יפגעו בילדים. השלישי: חשש להפרת מכלול האיזונים בין הצדדים, כאשר המזונות הם רק רכיב אחד בהם. הרביעי: חשש מהשלכות רוחב על משפחות רבות ועל העומס בבתי המשפט.
הנדל מסכם: "נסיון החיים והמשפט מלמדים כי בנושאים רבים, בעוד אבולוציה היא תופעה טובה ומבורכת - רבולוציה חדה עלולה לפגוע ולהזיק. והעיקר הוא כי נדמה שהכללים בדבר השפעה של הלכה חדשה על תיקים שהסתיימו הינם חלק מושרש ביותר בפסיקה, פרי נסיון רב שנים, ומהווים נחלת שיטות משפט רבות. המלאכה עדינה. נדמה כי איזון ראוי הוא המשך שמירת הכללים בדבר שינוי מהותי, כהגדרתו בפסיקה, לצד פיתוח היישום של הלכת 919 בתיקים שתלויים ועומדים".
רק במקרים בהם התרחש שינוי נסיבות מהותי, אשר אינו קשור להלכת 919, ניתן יהיה לפתוח מחדש הסכמי מזונות חלוטים שניתנו לפני הלכה זו - ואז על בית המשפט על פיה, קובע הנדל. "על בתי המשפט לשקול בזהירות ובקפדנות את השפעת השינוי המהותי ביחס לסכום המזונות שנקבע בעבר... ראוי לבחון באופן מתוחם את הרכיב הספציפי שבו חל שינוי הנסיבות המהותי, וביחס אליו בלבד להחיל את העקרונות שנקבעו בהלכת בע"מ 919/15, תוך חתירה, ככל הניתן, וככל שקיימת הצדקה, לצמצום היקף ההתדיינות. ככל שמדובר בשינוי באחד מרכיבי המזונות, אין מקום להחיל את הלכת 919/15 ביחס לכלל סכום המזונות, ולשנות באופן דרמטי את שיעור המזונות שהיה נהוג לאורך זמן, אלא יש לבחון רק את השינוי שחל בפרמטר הספציפי בהתאם להלכת בע"מ 919/15".
הנדל קיבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, ולפיו יש להסתפק בשינוי נסיבות עובדתי לצורך פתיחה מחדש של הסכם מזונות וזאת בעקבות הלכה 919. השופטים ענת ברון ודוד מינץ הסכימו עם הנדל. את האישה ייצגו עוה"ד שלום כהן ואנה רובינזון (גורביץ'), את הגבר ייצגו עוה"ד יאיר שיבר ודורון שיבר, ואת היועץ המשפטי לממשלה - עו"ד תמר גורדין.
