בג"ץ ממשיך להימנע מהטלת הוצאות על התנועה לאיכות השלטון בראשותו של
אליעד שרגא, בעוד הוא מטיל הוצאות על עותרים ציבוריים אחרים. היום (24.1.21) ניתנו שתי החלטות כאלו בידי שני הרכבים שבראשם עמד השופט
עוזי פוגלמן, אשר כתב את חוות הדעת בעניינה של התנועה לאיכות השלטון והסכים עם השופט
יוסף אלרון במקרה השני.
פוגלמן דחה על הסף את עתירתה של התנועה נגד הסדרי תקציב המדינה שנקבעו בסוף דצמבר, כולל התקציב ההמשכי והקצאת 50 מיליארד שקל למאבק בקורונה. הוא קובע, כי העתירה לוקה בכך שהתנועה לא מיצתה את ההליכים לפני שהגישה אותה, שכן היא כלל לא פנתה לכנסת. התנועה טענה, כי אין חובה למצות את ההליכים כאשר תוקפים הליכים חוקתיים - אך פוגלמן מראה שבג"ץ פסק שוב ושוב שקיימת חובה כזאת, כולל בעתירות של התנועה עצמה וכולל בחודשים האחרונים. כלומר: התנועה התעלמה מפסיקת בג"ץ והציגה שוב עמדה שכבר נדחתה פעמים רבות.
עוד טענה התנועה, כי היא העבירה נייר עמדה בנושא למשרדי הממשלה הרלוונטיים ונציגיה נכחו (באמצעות הזום) בישיבת ועדת הכספים שדנה בחוק. פוגלמן מגיב: "מבלי לקבוע מסמרות בשאלה אם מעורבות משמעותית של עותר בהליך החקיקה תחשב, כשלעצמה, מיצוי הליכים מספק – איני סבור כי מעורבות העותרת בחקיקת התיקונים במקרה דנן עולה כדי מיצוי כאמור". למרות זאת, כאמור, לא חויבה התנועה בהוצאות. השופטים
ענת ברון ו
ג'ורג' קרא הסכימו עם פוגלמן. את התנועה ייצגו שרגא ועוה"ד אריאל ברזילי וחן שופן, את המדינה ייצג עו"ד רועי שויקה, ואת הכנסת - עו"ד
אביטל סומפולינסקי.
לעומת זאת, התנועה לטוהר המידות תשלם הוצאות בסך 3,000 שקל משום שהתעקשה לעמוד על עתירתה נגד השר
אריה דרעי, למרות שזו התייתרה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, הודיע על זימונו של דרעי לשימוע בחשד לעבירות מס. התנועה ביקשה להורות למנדלבליט להעמיד לדין את דרעי, לאחר שבשנת 2016 נפתחה נגדו חקירה בחשד לעבירות שוחד, מס ו
הלבנת הון, ובשנת 2018 הודיעה המשטרה שיש ראיות לכאורה נגדו בעבירות אלו. התנועה טענה, כי משך הזמן שחלף חורג מהוראות היועץ המשפטי בנוגע לטיפול בתיקים, וכי קיימת חשיבות רבה בהכרעה כעת לנוכח הבחירות הקרובות.
לפני שבועיים הודיע מנדלבליט על זימונו של דרעי לשימוע (ראו קישור משמאל), ולאור זאת טענו גם הוא וגם דרעי שהעתירה התייתרה. התנועה טענה, כי יש מקום להכריע בעתירה, משום שהיא ביקשה הכרעה סופית - בעוד השימוע הוא שלב ביניים בלבד. היא גם ביקשה, שאם בג"ץ ימחק את עתירתה - הוא יפסוק הוצאות לטובתה, שכן לשיטתה החלטתו של מנדלבליט נובעת מן העתירה. כאמור, אלרון פסק ההפך:
"אין לקבל את הטענה, המאולצת במידה רבה, לפיה כל עוד לא מדובר ב'החלטה סופית' יש מקום להוסיף ולברר את העתירה. עריכת שימוע למשיב 2 בטרם קבלת החלטה על העמדתו לדין הינה בהתאם להוראות הדין ולהנחיות פרקליט המדינה, ואין בעצם קיומו של השימוע כדי לשנות מן העובדה שהעתירה, במתכונתה הנוכחית, מיצתה את עצמה... משהוסיפה העותרת לעמוד על עתירתה גם לאחר שהתייתר הסעד המבוקש בה, היא תישא בהוצאות המשיבים בסך 1,500 שקל כל אחד". בעתירה זו הסכים פוגלמן (לצידו של השופט
אלכס שטיין) עם אלרון. את התנועה ייצגו עוה"ד אביה אלף, בועז ארד ועומר מקייס; את מנדלבליט ייצגו עוה"ד
ערין ספדי-עטילה ו
יונתן קרמר; ואת דרעי - עוה"ד
נבות תל-צור ואלדן דולב.