חסם הצמיחה שמונע רמת חיים גבוהה בישראל

פריון העבודה הוא חסם הצמיחה של המשק הישראלי והסיבה שישראל נותרה ברמת חיים נמוכה ביחס למדינות מובילות. כך עולה מדוח ביניים שהדישה הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים. כמו-כן, בישראל ישנם חסמי כניסה ביורוקרטיים ואסדרתיים המשפיעים הן על קלות כניסה של חברות בינלאומיות לפעילות מקומית והן על תחרות מקומית. קידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים לא זכה להתייחסות ממשלתית ישירה בשנים האחרונות. לפיכך, ב-2 בדצמבר 2018 הוקמה ביוזמת משרד הכלכלה והתעשיה הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים. מטרת הוועדה הייתה לגבש המלצות לתוכנית לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, בדגש על הפחתת פערי פריון העבודה מול מדינות מובילות.

העלייה ביוקר המחיה

מהמחקר הכלכלי עולה כי העלאת פריון העבודה מביאה לירידה ביוקר המחיה. לאחר סיום עבודת הוועדה וההתכנסות לכתיבת הדוח פרצה מגפת הקורונה (19-COVID) שהכניסה את הכלכלה העולמית והמקומית למשבר. הענפים שפעילותם נפגעה באופן המשמעותי בישראל כתוצאה ממדיניות הסגר הגורף והריחוק החברתי הם ענפי המסחר והשירותים ובפרט שירותי אירוח ואוכל, מסחר קמעונאי, אמנות, בידור ופנאי. נזקי המשבר, שניכרים בעיקר בירידה בשיעורי התעסוקה, מודגשים בענפי המסחר והשירותים - ששיעור העובדים שהוצאו לחל"ת בהם הוא הגבוה ביותר ויש לפעול להחזרתם המהירה לשוק התעסוקה. מוקדם לצפות מה יהיו השלכותיו של משבר הקורונה בטווח הארוך, אך כבר כעת ניתן לקבוע כי המשבר מחדד ומדגיש את הצורך בהאצת צעדים להעלאת הפריון בענפי המסחר והשירותים, ובפרט הפחתת הנטל הביורוקרטי באופן שיאפשר פתיחה מחדש של עסקים, תהליך שהוא המנוע לחידוש הצמיחה ויצירת משרות. זאת בנוסף להכוונה והכשרה של ההון האנושי כדי לסייע לדורשי העבודה - אוכלוסייה המאופיינת במיומנויות תעסוקה נמוכות, לשדרג את יכולותיהם המקצועיות ולהשתלב מחדש בשוק התעסוקה, וכן להסיר חסמים לביצוע השקעה בהון ובטכנולוגיה המהווה את אחד הגורמים המשפיעים המרכזיים על הפריון בענפי המסחר והשירותים.

מנועי צמיחה

תנאי הרקע הכלכליים שקדמו לתחילת עבודה הוועדה (רבעון 2 של 2019) היו עלייה עקבית בשיעורי התעסוקה במשק בעשור האחרון כך ששיעורי התעסוקה בישראל כמעט שהושוו לאלו של מדינות הסמן [מדינות בסדר הגודל של ישראל מבחינת האוכלוסייה, ודומות לה מבחינת רמת הפתיחות למסחר בינלאומי ומבחינת אופי הצמיחה, הנשען על הון אנושי, אבל יש בהן רמת תוצר לנפש ופריון גבוהים יותר, ושיעורי עוני נמוכים יותר. קבוצת מדינות זו כוללת את אוסטריה, בלגיה, דנמרק, אירלנד, הולנד, פינלנד, שווייץ ושוודיה, שלכולן רמת תוצר לנפש הגבוהה מממוצע ה-OECD וכן שיעורי עוני נמוכים]. עלייה זאת, פרי של מדיניות ממשלתית מכוונת, הייתה מנוע הצמיחה העיקרי בשנים אלו. כך, מתוך צמיחה ממוצעת של כ-3.5% לשנה בעשור האחרון, עליית שעות העבודה (2.6% לשנה בממוצע) תרמה כ-75% מהצמיחה, ואילו עליית הפריון (0.9% לשנה בלבד בממוצע) תרמה רק כ-25% מהצמיחה. נתונים אלו מדגישים כי גם אם שיעורי התעסוקה בישראל יחזרו להיות כפי שהיו טרום משבר הקורונה - מנוע צמיחה זה קרוב למיצוי ואילו פער הפריון לשעת עבודה גדל. הספרות הכלכלית מזהה מספר גורמים המשפיעים על רמת פריון העבודה והשינויים בו. בין הגורמים ניתן למנות את רמת ההון האנושי במשק, מלאי ההשקעות בהון פיזי וחדשנות טכנולוגית של הפירמות והרמה הטכנולוגית ויעילות היצור של גורמי הייצור במשק ("הפריון הכולל"). מלאי ההשקעות של המגזר העסקי במשק מושפע מגורמים שונים ובעיקר התחרותיות והסביבה העסקית, זו נקבעת על-ידי התשתית החוקית במשק והאסדרה והביורוקרטיה הנגזרות ממנה.

מלאי השקעות נמוך המסגרת האנליטית המקובלת בספרות הכלכלית לניתוח הגורמים המעכבים את צמיחת פריון העבודה מבוססת על השוואה של רמת גורמי הייצור במשק לאלו של מדינות היחוס - מדינות הסמן. בניתוח מקרו כלכלי עלה כי פער הפריון בענפי המסחר והשירותים (26 דולר) מוסבר בין היתר על-ידי מלאי ההשקעות הנמוך בסקטור העסקי (30% מפער הפריון) ואיכות ההון האנושי (29% מפער הפריון). מלאי ההשקעות בענפי המסחר והשירותים לשעת עבודה נמוך מאוד בישראל, 38% בלבד ביחס למדינות הסמן. לגבי רמת ההון האנושי, כפי שהיא נמדדת מרמת מיומנויות הפרטים (תוצאות סקר PIAAC). העלייה בשיעור התעסוקה בעשור האחרון טרום משבר הקורונה, נרשמה בעיקר במגזר השירותים והמסחר. הגידול בשיעורי התעסוקה הכניס למעגל התעסוקה אנשים בעלי ניסיון מועט, שחלקם גם בעלי כישורי עבודה נמוכים מהממוצע. השתלבות של אוכלוסיות אלו חיובית למשק ומקטינה את אי-השוויון והעוני אולם היא שוחקת את פריון העבודה הממוצע. נקודה זאת רק מדגישה את הצורך לפעול להעלאת הפריון, בעיקר בקרב העובדים בענפים אלו, תהליך אשר יתבטא גם בעליית שכר. ניתוח הוועדה סייע לעבודת הוועדה בגיבוש וקטורים מרכזיים למיקוד. שלושת הווקטורים בהם התמקדה הוועדה היו: א. תחרות ואסדרה; ב. הון פיזי וחדשנות; ג. הון אנושי. ענפי המסחר והשירותים כוללים מגוון רחב של ענפים כלכליים, לכן על-מנת למקד את עבודת הוועדה הוחלט לבחור מספר ענפים למיקוד בהתאם לשיקולי תרומת הענף לתוצר ולמועסקים וכן פערי הפריון אל מול מדינות הסמן. לפיכך נבחרו למיקוד הענפים הבאים: קמעונאות, סיטונאות, שילוח ובלדרות, שירותי אירוח ואוכל, שירותים מקצועיים ושירותי ניהול ותמיכה. עבודת הוועדה נמשכה כשנה במהלכה התקיימו פגישות עם חברות בסקטור העסקי בכל הענפים, התקיימו ישיבות מליאה בה הוצגו חומרים לדיון ובוצעו מחקרים וניתוחים רלוונטיים לנושאים שעלו. כמו-כן, בוצע תהליך שיתוף ציבור וקול קורא למגזר העסקי להשתתפות בסקר הממפה את הסוגיות המרכזיות שעלו כמעכבי פריון. לאחר שבחנה הוועדה את כל החומרים והנתונים לפניה, ברור לוועדה כי פריון העבודה מושפע מגורמים רבים הדורשים טיפול. גורם מרכזי, הפוגע בפריון העבודה בכל ענפי המסחר והשירותים ובמשק כולו ושיש הסכמה מלאה על הצורך בטיפול בו הוא האסדרה העודפת והנטל הביורוקרטי הכבד על המגזר העסקי. בישראל קיימת אסדרה עודפת המשולבת בביורוקרטיה המשיתה עלויות גבוהות על העסקים. מבנה זה מאופיין בהגנה של המאסדר על האינטרסים עליהם הוא מופקד, תוך מזעור הסיכונים אותם הוא נדרש לנהל. זאת מבלי להתחשב בנטל הכלכלי שהוא משית על המגזר העסקי וכפועל יוצא על כלל התושבים בשל פריון העבודה הנמוך ומחירי המוצרים הגבוהים.

אסדרה עודפת

ישנו קשר ישיר בין תחרות ופריון, לכן קיומה של אסדרה עודפת הפוגעת בתחרות פוגעת למעשה גם בפריון, שכן קיומה של תחרות מחייבת חברות פעילות לתור אחרי מקומות להתייעלות, תהליך המעודד חדשנות והשקעות המשפרים את הפריון; כמו-כן, תחרות המכניסה לענף חברות יעילות מייצרת מנגנון סינון לחברות לא-יעילות שיוצאות מהשוק. ההשפעה הכלכלית השלילית של נטל האסדרה בישראל מחייבת מדיניות ממשלתית של טיוב אסדרה שמשמעותה אימוץ מדיניות של ביטול חובות אסדרה לא-נחוצות היוצרות חסמי כניסה ומגבילות תחרות מקומית ובינלאומית; וייעול ההליך הביורוקרטי באופן המשיג את מטרות האסדרה בעלויות ביורוקרטיות נמוכות יותר במונחים של זמן כסף וטרחה. כמענה לבעיות היסוד בתשתית האסדרה הממשלתית נדרש לפעול לקיום תמורות רוחביות במנגנוני האסדרה הממשלתיים וקידום תמורות מבניות לטיפול עומק במנגנונים אלו. ענפי המסחר והשירותים מהווים נתח משמעותי מכלכלת ישראל - 65% מהיקף המועסקים ומהערך המוסף הגולמי בתוצר העסקי. ענפים אלה, בדומה לכל ענפי המשק, כוללים ברובם עסקים קטנים ובינוניים, אך מוטים יותר לשוק המקומי וחשופים פחות לסחר בינלאומי. משקלם הגבוה של ענפים אלו בתוצר העסקי מעיד על השפעתם הגדולה על הפריון במשק ועל יוקר המחיה. ענפים אלו מאופיינים בפריון נמוך בהשוואה בינלאומית עם פער של 44% בתוצר לשעת עבודה בהשוואה למדינות הסמן. רמת פריון העבודה הנמוכה בענפים אלו, כמו גם בענפים נוספים בישראל, פוגעת בפוטנציאל הצמיחה במשק.

תוכניות אופרטיביות דוח הוועדה כולל שורה של המלצות, המחולקות לפי הווקטורים שהנחו את עבודת הוועדה. מטרתן של המלצות אלו היא צמצום פערי הפריון בענפי המסחר והשירותים ביחס למקובל במדינות הסמן והורדת יוקר המחיה. לצד המלצות לטיוב האסדרה והפחתת הביורוקרטיה מגישה הוועדה המלצות לעידוד חדשנות והטמעת טכנולוגיות בענפי המסחר והשירותים, זאת בשל ההשקעה הנמוכה באופן חריג בהון ובחדשנות בענפים אלה. כמו-כן עסקה הוועדה בתחום קידום ההון האנושי, שהינו עניין מהותי בשל רמת המיומנויות הנמוכה המאפיינת את העובדים בענפי אלו וכן בשל ההשפעה השלילית שיש לאיכות ההון האנושי על השקעות הפירמות בהון ובחדשנות; על הפריון והשכר לשעת עבודה ועל המבנה הענפי במשק כולו. לצד ההמלצות לפי הווקטורים, מדגישה הוועדה את הצורך בישום המלצה באשר להתאמת פעילות משרד הכלכלה והתעשיה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים באופן שישקף תרומתם ההולכת וגדלה בתעסוקה ובתוצר העסקי, לטובת יצירת איזון במדיניות, בתמריצים ובמענה הנדרש לכלל ענפי המגזר העסקי אשר נמצאים באחריות משרד הכלכלה והתעשיה. הוועדה סבורה כי שינוי מבני זה יתמוך בישום תוכניות אופרטיביות לענפים אלו לרבות המלצות ועדה זאת, כולל הקמת מנגנונים לשיח מובנה עם העסקים בענפים אלו והיות המשרד כתובת אחת מטעם הממשלה לפניות של כלל המגזר העסקי לסוגיות בתחום האסדרה והביורוקרטיה.