בסגר יימכרו רק מוצרים חיוניים

חנויות חיוניות המורשות לפעול גם בימי הסגר, לא יורשו למכור מוצרים שאינם חיוניים - קובע (יום ג', 2.2.21) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג. זוהי התערבות נדירה מאוד של בג"ץ בהחלטות הממשלה בנושא הקורונה, לאחר שכמעט כל העתירות הקודמות נדחו. מגבלות הסגר מאפשרות לפתוח חנויות המוכרות מוצרים חיוניים כגון מזון, תרופות, אופטיקה, מכשירי חשמל ומחשבים. רשתות חנויות הצעצועים כפר השעשועים ועידן 2000 ביקשו מבג"ץ לאסור על חנויות אלו למכור מוצרים אחרים, בטענה שכך הן נפגעות גם מסגירת חנויותיהן-שלהן וגם מכך שהצרכנים רוכשים מוצרים דומים בחנויות אחרות. בחודש שעבר הוציא בג"ץ צו על תנאי בנושא, וכעת הפך אותו סולברג למוחלט, תוך שהוא מעניק למדינה שבוע לנסח תקנות חדשות. "לצד המאבק הבריאותי, אשר לו משפט הבכורה, יש לשקול גם את מידת הפגיעה בזכויות, ובצרכי המשק, ולבחון אם קיימות חלופות פוגעניות פחות, אשר עשויות להשיג את המטרות הבריאותיות", אומר סולברג. "נקודת המוצא היא אפוא מניעת פגיעה מקום שבו הדבר אינו הכרחי, ואינו משרת בהכרח את המטרות הבריאותיות. בענייננו, אין ספק כי סגר - מטרתו בלימת עלייה בתחלואה. השימוש בו קשה, אך הכרחי, לצורך הצלת חיים. עם זאת, יש להיזהר ולהישמר, שלא לפגוע בדרך זו, למעלה מן הדרוש, בזכויות חשובות אחרות, דוגמת פרנסה וכלכלה". המדינה טענה, כי השר יולי אדלשטיין בחן חלופות למגבלות הנוכחיות אך הללו נדחו בשל קשיים משפטיים. סולברג דוחה נימוק זה ואומר כי ניתן ליישם חלופות אלו. פתרון אחד הוא להטיל איסור על מכירת קטיגוריות מוצרים מסוימות, שאינן חיוניות. פתרון שני הוא איסור כולל על מכירת מוצרים שאינם חיוניים, תוך אזכור "קטיגוריות לדוגמא" של מוצרים כאלה. פתרון שלישי הוא להתיר במפורש רק מכירת מוצרים חיוניים. סולברג מציע לקבוע, כי החנויות החיוניות יוכלו למכור מוצרי מזון, היגיינה, תרופות, אופטיקה, מכשירי חשמל חיוניים לבית, מוצרים הדרושים לתיקונים חיוניים, מוצרי תקשורת ומחשבים. סולברג מסכם: "במציאות הקשה שאנו נתונים בה - השמירה על החיים והבריאות היא עיקר, אך נלווית אליה גם חובה לצמצם את הפגיעה הכלכלית למינימום האפשרי... העותרות אינן מבקשות מענק, מתנה או הלוואה, אינן מבקשות שתיעשה עימן שותפות, ואף אינן מבקשות כי תומצא להן מלאכה לעסוק בה. כל בקשתן היא, למנוע המשך ירידה לאומנותן, מצד בתי העסק החיוניים, בעת שדלתותיהן שלהן נעולות על מנעול ובריח, אם אין הכרח ממשי בדבר. ואכן, מקום שבו שר הבריאות שקל בחיוב לעשות כן, ונטען כי קשיים משפטיים הם שהניאו אותו מכך, ראינו מקום לדקדק בדבר, ולקבוע כי שר הבריאות יכול גם יכול". השופטת יעל וילנר מוסיפה: "גם כאשר רועמים תותחי הלחימה בקורונה - הצדק והמשפט אינם שותקים, והמאבק בנגיף הקורונה אינו מצדיק נקיטת אמצעים פוגעניים מעבר לנדרש. אדרבה, דווקא בשעת חירום מעין זו, שומה על גורמי המדינה להישמר מפני מדרון חלקלק של פגיעה יתרה בזכויות האדם והאזרח, ובין היתר, בזכויות לחרות, לעיסוק ולקניין". השופט ג'ורג' קרא הסכים עם סולברג. המדינה והכנסת חויבו בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את הרשתות ייצגו עוה"ד גדעון פישר ומתן גוטמן; את המדינה ייצגו עוה"ד ערין ספדי-עטילה ואילנית ביטאו; את הכנסת ייצגה עו"ד אפרת חקאק; ואת לה"ב - עו"ד רועי כהן.