"חקירת התיק דנן נעשתה באופן רשלני, תוך העדפה ברורה של גרסת המתלוננת על פני זו של הנאשם, כשבראיות שהונחו לפתחה של המשטרה לא היה כדי לשנות ממגמה זו". כך קובע שופט בית משפט השלום בכפר סבא, אלדד שרון, בזכותו את תאמר חדיגה מאשמת תקיפתה של אשתו דאז.
שרון קובע (24.1.21), כי עדויותיהם של האישה אינן מהימנות ברמה מספקת במשפט פלילי, יש בהן סתירות והן אינן עולות בקנה אחד עם השכל הישר. הוא גם רומז, כי ייתכן שההורים הם שהיכו אותה כאשר התברר שהיא מקיימת קשר רומנטי עם וליד ג'זאווי לו הייתה מאורסת תקופה קצרה; יש ראיות לכאורה לכך שהשניים זממו להפליל את חדיגה כדי שיוכלו לממש את זוגיותם. "המתלוננת עשתה כל שלאל ידה על-מנת לנסות ולהרחיק עצמה מהפללת הנאשם ומהקשר שלה עם וליד, ובתוך כך הסתבכה עוד יותר בסתירות בגרסתה".
גם גרסתו של חדיגה לא הייתה חפה מקשיים, מדגיש שרון, אך מחדלי החקירה הקשים גוברים על הסתירות בגרסאותיו. הללו כללו את חקירתו של חדיגה בעברית למרות שהוא אינו שולט בשפה בצורה מלאה, במקום לחוקרו בערבית; התעלמות של החוקר, רס"ב רוני יהושע, מדבריו של חדיגה לפיהם הוא מצוי בטיפול פסיכיאטרי; התעלמות מההנחיה להקליט את החקירה כאשר מדובר באדם בעל מוגבלות ("דומה כי החוקר יהואש עשה דין לעצמו בעת חקירת הנאשם, וכתוצאה מכך לא ניתן לערוך ביקורת שיפוטית ראויה אודות אופן חקירת הנאשם בתיק"); אובדן התיעוד של שלוש מתוך שש חקירותיו של חדיגה.
מעבר לכך, ממשיך שרון, היו בחקירה מחדלים מהותיים שפגעו בזכותו של חדיגה להליך הוגן. המשטרה לא תפסה את הטלפון הנייד של המתלוננת, למרות שהיא נחקרה בחשד למסירת הודעה כוזבת ונודע על קיומן של תכתובות בינה לבין ג'זאווי במטרה להפליל את חדיגה. "יהואש ניסה להתחמק מעל דוכן העדים מלהודות במחדל זה, בטענה כי לא תמיד תופסת המשטרה את מכשיר הטלפון, אך תשובותיו הותירו טעם מר". המשטרה לא תפסה את המצלמות בביתו של חדיגה, למרות שאשתו טענה שהוא הגיע לשם תוך הפרת תנאי שחרורו בערבות ואיים עליה בנשק.
מחדל מרכזי היה בכך שהמשטרה לא זימנה לעדות את ג'זאווי, ויהואש טען שהסיבה הייתה הקושי לאתרו. "מעבר לנזק הגדול שספגה הגנת הנאשם בשל כך, הרי שטעמיו של החוקר יהואש לאו טעמים הם - מדובר בעד שהיה ניתן לאתרו על נקלה ולהביאו לעדות, מקום בו המתלוננת מעידה כי וליד נהג להתקשר אליה לעיתים תכופות, היא התכתבה עימו בטלפון הנייד במסרונים, ולמעשה כל בני משפחתה ובני משפחתו של הנאשם מכירים אותו ואת בני משפחתו... באופן תמוה עוד יותר, חרף אי-אמירת אמת על-ידי המתלוננת, חרף קיומן של ראיות למניע מובהק מצדה להעליל על הנאשם, לצד סירובה למסור את פרטיו של וליד ואת מכשיר הטלפון הנייד לידי המשטרה, לא סבר החוקר יהואש כי קיים חשש ממשי לתלונת סרק".
שרון מסכם: "בעניינו מדובר במחדלי חקירה חמורים, הזועקים לשמים... אין מנוס מלקבוע כי חקירת התיק דנן נעשתה באופן רשלני, תוך העדפה ברורה של גרסת המתלוננת על פני זו של הנאשם, כשבראיות שהונחו לפתחה של המשטרה לא היה כדי לשנות ממגמה זו. אף חקירתה 'באזהרה' של המתלוננת, נוכח הראיות שהתגלו בעניינה, נעשתה באופן לקוני ורשלני שלא תרמה לבירור האמת. למעשה, המתלוננת באותה חקירה כמעט ולא עומתה עם סתירות מהותיות בגרסתה, המשטרה חדלה מהשגת ראיות מרכזיות בתיק, והביאה במחדליה לקיפוח בהגנתו של הנאשם ובזכותו להליך הוגן". את המדינה ייצג עו"ד דניאל דהן, ואת חדיגה - עו"ד אוהד מגורי.
