יקי מילר, שעבד במוסך הרכב של קיבוץ עין הנצי"ב, גנב מהקיבוץ לפחות 320,000 שקל בשנת 2015. קרוב לוודאי שסכום הגניבה גבוה עוד יותר, אך התחכום בו פעל מילר אינו מאפשר לקבוע זאת בוודאות. כך קובעת שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת, אורית יעקבס.
מילר פוטר בשנת 2016 בעקבות דוח חוקר ששכר הקיבוץ, ואשר הגיע למסקנה שהוא גנב 1.2 מיליון שקל. שיטת הגניבה הייתה הזמנת חלפים לרכב על חשבון הקיבוץ, אשר כלל לא הגיעו למוסך אלא נגנבו בידי מילר. הקיבוץ פיטר את מילר בלא פיצויים, והלה תבע 450,000 שקל - פיצויי פיטורים, פיצוי על העדר שימוע ופיטורים שלא כדין ועוד. הקיבוץ הגיב בתביעה שכנגד בסך 1.2 מיליון שקל.
יעקבס אומרת (2.2.21), כי עדותו של מילר הייתה פתלתלה, מתחכמת וחסרת אמינות. הוא ניסה ליצור - גם בתביעתו - רושם כאילו המוסך התנהל בתוהו ובוהו, שהוא אשר גרם להאשמות נגדו (אותן הכחיש). בפועל הוכח, כי בניגוד לטענתו של מילר - הוא לא עסק ברכש של חלפים לרכבים פרטיים, ותחום זה היה בלעדית בידיו של מנהל המוסך, נועם שנער. לעומת זאת, ושוב בניגוד לגרסתו של מילר, הוא היה האחראי הבלעדי על רכישת החלפים במוסך הטרקטורים - וכך ביצע את הגניבה.
את סכום הגניבה העמידה יעקבס על זה המצטבר מן החשבוניות שהקיבוץ הצליח להוכיח, שהפריטים המופיעים בהן לא הגיעו לידיו. "שוכנענו ברמת ודאות גבוהה, כי התובע הונה וגנב מהנתבעות סכום העולה בהרבה על הסכום הנ"ל אלא שלא מצאנו כי עלה בידן להוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת סכומים מעבר לסכום הנ"ל, וזאת כנראה גם בשל התחכום הרב בו נהג התובע", היא מדגישה. יעקבס חייבה את מילר להשיב לקיבוץ את סכום הגניבה ולפצותו ב-100,000 שקל. הקיבוץ חויב לשלם למילר הפרשי שכר בסך 37,000 שקל, אשר יקוזזו מן הסכום בו חויב מילר.
מילר גם חויב בהוצאות בסך 60,000 שקל. נציגי הציבור מימון אבוקרט ואליאס ג'טאס הסכימו עם יעקבס. את מילר ייצג עו"ד ג'מאל דהאמשה, ואת עין הנצי"ב - עוה"ד מיכל נצר ואורי דדו.
