בכירים לשעבר בחברת הבנייה דורי נקנסו במאות אלפי שקלים והורחקו למספר שנים מתפקידים בחברות ציבוריות, בשל אחריותם לפרטים מטעים בדוחות החברה בשנים 2014-2012, אשר אילצו אותה לבצע התאמה במאות מיליוני שקלים. רשות ניירות ערך מסרה (יום ד', 17.2.21), כי העונשים הוטלו בדצמבר שעבר בידי ועדת האכיפה המינהלית, ומתפרסמים רק כעת - כפי שמחייב חוק ניירות ערך.
הוועדה (השופט בדימוס
זאב המר, עו"ד רוני טלמור וד"ר
מאיר סוקולר) קבעה, כי המנכ"ל דאז, אריאל וילנסקי, היה אחראי לשש הפרות; הוא נקנס ב-400,000 שקל ונאסר עליו להיות נושא משרה בחברה ציבורית במשך שלוש שנים. סמנכ"ל הביצוע דאז, דורון מילר, נקנס ב-250,000 שקל והורחק לשנתיים בשל אותן עבירות. סמנכ"ל הכספים דאז, איתמר אלדר, ביצע שתי הפרות ונקנס ב-75,000 שקל.
החברה עצמה נקנסה ב-1.5 מיליון שקל וחויבה לנקוט צעדים למניעת הישנות ההפרות. בשנת 2019 נקנס מנהל הבקרה התקציבית דאז, בוריס אברהמוב, ב-200,000 שקל והוא הורחק לשנתיים מחברות ציבוריות. רואה החשבון של דורי, רונן קמחי, נקנס ב-150,000 שקל. העבירות בוצעו כאשר דורי הייתה בשליטת גזית-גלוב שבשליטת
חיים כצמן; כיום היא בבעלותו של
עמוס לוזון ומניותיה נמחקו מן המסחר.
בשנים המדוברות הייתה דורי אחת מחברות הבנייה הגדולות בארץ, וביצעה 35 פרויקטים בהיקל של למעלה מ-40 מיליון שקל כל אחד. בתחילת 2013 היא נקלעה לקשיים תזרימיים, שגררו דחיית תשלומים לספקים ולקבלני משנה. כתוצאה מכך נגרמו עיכובים בפרויקטים רבים והעלויות גדלו. וילנסקי הורה למילר ואלדר לכלול בדוחות הבקרה התקציבית של החברה פרטים מטעים, אשר גרמו להצגה בלתי נכונה של רווחיות הפרויקטים; משם הגיעו הפרטים המטעים לדוחות הרבעוניים והשנתיים של דורי.
הפרטים המטעים נבעו משימוש פסול בשלוש דרכים: קביעת יעדי חיסכון בלתי ריאליים ובלתי מבוססים, אשר הופחתו מעלויות הפרויקטים בטרם הושגו; הכרה מוקדמת בהכנסות מ"חריגים" שבוצעו לפני שהמזמין אישר את ההכנסות בגינן, ללא בסיס המאפשר לאמוד באופן מהימן את שיעור ההכנסות הצפויות מחריגים אלה; והוצאת פרויקטים מהליך הבקרה התקציבית ומדוחות הבקרה התקציבית, לאחר שהוחלט שהגיעו להשלמת 90% (ולעיתים בפועל אף קודם לכך), דבר שהביא לכך שהוצאות שונות לגבי פרויקטים אלה לא נלקחו בחשבון עד להשלמת הפרויקט בפועל.
הפרטים המטעים התגלו רק במהלך ביצוע הסקירה לרבעון השני של 2014, והם חייבו הצגה מחדש בדוחותיה הכספיים של החברה (Restatement) לששת הדוחות הקודמים בגין טעויות בסכום של 441 מיליון שקל. 313 מיליון שקל מתוכם מיוחס להפרות בהן עוסק ההסדר. כתוצאה מהתיקונים שבדיווחים, נמחקה יתרת העודפים של החברה, היא עברה בשנת 2013 מרווח של 9 מיליון שקל להפסד של 128 מיליון שקל ונוצר לה גרעון של 241 מיליון שקל בהון העצמי לסוף 2013.
ועדה האכיפה אומרת כי זהו אחד התיקים החמורים בתחום הדיווח שהובאו בפניה, הן מבחינת ההיקף הכספי של הפרטים המטעים והשלכותיהם והן מבחינת הזמן (שישה רבעונים רצופים). וילנסקי ידע את חשיבותה של הבקרה התקציבית ואחריותו היא לכל הפחות בגדר רשלנות, אם לא מודעות מלאה להכללת הפרטים בששת הדוחות. מילר הורה לאברהמוב לבצע שינויים שרירותיים בדוחות הבקרה התקציבית והיה מעורב בעצמו בביצוע שינויים אלה ובעיוות הנתונים. אדלר אמר במפורש שאין להסתמך על דוחות הבקרה התקציבית משום שאינם משקפים את המציאות, והוא ידע שקיים סיכוי גבוה שהוא חותם על דוחות ובהם נתונים שגויים.