"חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות - ובפרט בין ביצוע העבירה מושא האישום הראשון בשנת 2014, במהלכה נתפס המערער על-ידי הרשויות, ועד למועד הגשת כתב האישום בסוף שנת 2018 - תמוה, בלשון המעטה, כך על כל פנים בנסיבות דנן. לא אחת אנו עדים להימשכות ההליכים על-ידי רשויות התביעה שאין בה צורך והגורמת לעינוי דין חמור". כך אומר (יום ה', 18.2.21) שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, בהסכמת השופטים ניל הנדל וענת ברון. אלרון היה נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה וראש הרכב תיקי פשע חמור לפני מינויו לעליון, והוא מן הפליליסטים המובהקים בבית המשפט ומן המחמירים בענישה, כך שלביקורתו יש משמעות נוספת.
הדברים נאמרו בהחלטתו של אלרון לדחות את ערעורו של שמואל קינן-קליין, אשר הודה שבשנים 2014-2009 הבריח ארצה יהלומים במיליוני דולרים והרוויח מפעילות זו 1.9 מיליון שקל. הוא הורשע בהברחת טובין, ייבוא יהלומים ללא רישיון, הלבנת הון ועבירות מס. בית המשפט המחוזי מרכז (השופט עמי קובו) גזר על קינן-קליין שנת מאסר - בתחתית המתחם שקבע - וקנס של 120,000 שקל.
בדחותו את הערעור אומר אלרון, כי יש הצדקה לפער בין עונשו של קינן-קליין לבין זה מעורב אחר וכי החלטת הפרקליטות שלא להעמיד לדין מעורב שלישי לא הייתה אכיפה בררנית. "אין להקל ראש במעשיו החמורים של המערער, שנמשכו על פני תקופה ארוכה, פעם אחר פעם, וקדם להם תכנון מוקפד - כל זאת מתוך בצע כסף של המערער. עבירות כלכליות כבמקרה דנן מחייבות ככלל ענישה מוחשית על-מנת להרתיע עבריינים פוטנציאליים כי אין במעשים מעין אלו תוחלת כלכלית.
"יוצא אפוא כי בית המשפט המחוזי הקל מאוד עם המערער, על-אף החומרה הרבה שבמעשיו, וזאת לנוכח נסיבותיו האישיות, לרבות הסדרת חובותיו למס הכנסה, העדר עבר פלילי וכן נטילת האחריות על מעשיו. על כן, לא מצאנו כי יש מקום להקלה נוספת בעונשו של המערער". לנוכח ההקלה שממילא קיבל קינן-קליין, מוסיך אלרון, אין מקום להקלה נוספת בשל ההתמשכות הבלתי-מוצדקת של ההליכים עד העמדתו לדין. את קינן-קליין ייצגו עוה"ד ניר ישראל ושחר שוורץ, ואת המדינה - עוה"ד יורם הירשברג ואוריין רוזנטל.
