בקשה לאישור תביעה ייצוגית ב-3 מיליארד שקל נגד החברות המנהלות את קרנות ההשתלמות של חברי הסתדרות המורים, בטענה שאינן מחלקות מזה עשור לעמיתיהן סכום זה ואשר מקורו בתשואות שהשיגו ב-15 השנים האחרונות.
ארבעה עובדי הוראה הגישו את הבקשה (17.2.21) לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, נגד
קרנות השתלמות למורים ולגננות - חברה מנהלת; ונגד קרנות השתלמות למורים תיכוניים, מורי סמינרים ומפקחים - חברה מנהלת. הקרנות הוקמו בשנות ה-60 ובמקור נועדו לממן שבתונים למורים, אך כיום זהו אפיק חיסכון לכל דבר. בבקשה נאמר כי עד 2011 הבטיחו המשיבות לעמיתיהן תשואה קבועה של 4% בשנה בתוספת הפרשי הצמדה, ללא קשר לתשואה שהושגה בפועל ושהייתה גבוהה יותר. מאחר שבמשך השנים התשואה שהצטברה בפועל הייתה גבוהה מהתשואה הקבועה, נוצר בקרנות עודף כספי.
עודף זה שימש בעבר ככרית ביטחון להבטחת התשואה הקבועה למקרה שהתשואה בפועל תהיה נמוכה ממנה, וכן למקרים של התנהלות גרעונית של הקרנות. ואולם בתחילת 2011 הוכנסו שינויים בתקנוני המשיבות, אשר ביטלו את ההתחייבות לתשואה קבועה, והבטיחו שלא ייווצר גרעון אקטוארי בקרנות. בהתאם לכך, ביטלו שינויים אלה את הצורך בכרית ביטחון - וכך גם בטל הצורך להחזיק את העודפים, שלדברי המבקשים מסתכמים כאמור ב-3 מיליארד שקל. למרות זאת, סכום זה לא חולק לעמיתי הקרנות.
לטענת המבקשים, החברות מכירות בכך שהעודף שייך לעמיתיהן, אך בינואר אשתקד ביקשו מבית המשפט אישור לחלק 70% בלבד מתוכו. מפניית המשיבות לבית המשפט ומפרסומים אחרים עולה, כי הן מבקשות להותיר בידיהן מיליארד שקל ללא מטרה מסוימת ומוגדרת. לטענת המבקשים, הימנעותן של החברות מחלוקת סכום העודף לעמיתיהן, מהווה הפרה של חובת הנאמנות המוטלת עליהן ואף גזל. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד רן שפרינצק, אריק ברנאייזן, יונת בן-עוזר ועופר לוי, וטרם הוגשו תגובות החברות.