רוזן: ייתכן שהפרקליטות מחויבת להגיש ראיות הפועלות נגדה

נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, קורא (יום א', 28.2.21) לממלא-מקום פרקליט המדינה, עמית איסמן, לקבוע כללים שינחו את הפרקליטים כיצד לנהוג כאשר נוצרת סתירה בין תפקידם כמייצגי המדינה לבין חובתם לאינטרס הציבורי. רוזן מותח ביקורת עקיפה על התנהלותה של פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) בתביעה שהגיש עו"ד יהונתן רבינוביץ על עיכובו הפסול בידי משטרת אילת. עוד עולה מדבריו של רוזן, כי לדעתו ייתכנו מקרים בהם הפרקליטות תהיה מחויבת להגיש לבית המשפט, בהליך אזרחי, גם ראיות הפועלות נגד המדינה. רבינוביץ היה בפברואר 2015 סניגור תורן מטעם הסניגוריה הציבורית, הגיע לתחנה כדי להיפגש עם חשוד והתפתח עימות מילולי בינו לבין פקד ולדי מורדסון. הלה הורה ליומנאי שלא לפתוח את שער התחנה כאשר ביקש רבינוביץ לצאת, ולאחר שהלה כינה אותו "חוצפן" ו"בריון" - עיכב אותו למשך 27 דקות בחשד להעלבת עובד ציבור, ומשום שלא הייתה ברשותו תעודה מזהה. רבינוביץ תבע פיצוי של 50,000 שקל, בית משפט השלום בבאר שבע דחה את התביעה, אך בית המשפט המחוזי קיבל לפני חודשיים את ערעורו וחייב את המדינה לשלם לו 32,500 שקל (ראו קישור משמאל). בתלונתו לרוזן טען רבינוביץ, כי עו"ד מירן ספר - שייצגה את המדינה בתביעתו - נמנעה מלהביא לעדות את היומנאי שהיה עד לאירוע ולא ביררה מדוע נעלמו סרטוני מצלמות האבטחה של משטרת ישראל והסרטונים שצילם מורדסון בטלפון הנייד שלו. הוא גם התלונן על מורדסון ועל רב-פקד קאסם חלבי, ראש לשכת החקירות באילת, אך רוזן מבהיר שקציני המשטרה אינם בסמכותו. הוא גם מקבל את עמדתו של פרקליט המחוז, ציון אילוז, לפיה הנושא בורר בבית המשפט ומצוי בשיקול דעתה המקצועי של הפרקליטות, ולכן אין לקבוע מסקנות פרטניות. עם זאת, רוזן עומד על ההשלכות העקרוניות של המקרה: "מוסכם על הכל, כי על הפרקליטות לוודא ולהקפיד על קיום חובת הנאמנות שהינה חבה לגוף הציבורי אותו היא מייצגת. עם זאת, הפרקליטות אינה כמו מייצג אחר בערכאות... הפרקליטות, כמי שמופקדת כנאמן הציבור על ייצוג המדינה בערכאות, מחויבת, כל העת, להקפיד על שמירת אינטרס הציבור בקיום שלטון החוק במדינה. שומה על הפרקליטות לפעול בשקיפות, הגינות מירבית וביעילות, תוך חתירה מתמדת לגילוי האמת כולה בשלמותה. "על בסיס מסד רעיוני זה, ראוי לפרקליט המייצג בערכאות לגזור על עצמו תוספת חומרה, סייג, שלא בהכרח חל על מייצג אחר בבית המשפט. הגם שפרקליט עושה בתפקידו בבית המשפט במסגרת סדרי הדין, הינו נדרש, בד-בבד, לראייה רחבה יותר של העובדות והטיעונים המשפטיים מתוך מחויבות ערכית לחתירה לגילוי האמת, כאמור, כנאמן הציבור השומר על אינטרס הציבור ושלטון החוק". במקרה זה, ממשיך רוזן, "'היעלמות' הסרטונים שצורפו לתיק החקירה, במחובר להיות היומנאי, עד נוכח, בשליטת המדינה, שעדותו יכלה לשפוך אור על האירוע מתחילתו ועד סופו, הינם נתונים שראוי היה לשקול. טענת המדינה, לפיה היה על עורך הדין, התובע, לזמן היומנאי מטעמו, הינה טענה לפי סדרי הדין, ברם אינה ממין העניין, כשמוחוור, כי היומנאי היה בבחינת מי ששם 'חבל על צווארו', לו היה מניע לשונו בבית המשפט כנגד גרסת מפקדו. "נוכח האמור, ראוי לשקול חידוד דפוסי התנהלות מייצגי המדינה בערכאות, במצב דומה, בו נקלע פרקליט לתוך כף הקלע – מצד אחד, חובת נאמנות ללקוח ומצד שני, היותו מייצג מדינה האמון על האינטרס הציבורי ואמון הציבור ב'שומרי הסף', העושים כל לטובת שלטון החוק". לאור זאת, הוא ממליץ בפני איסמן "לבחון הנושא בכללותו ולשקול עיגון הנחיה לדפוס התנהלותו של מייצג המדינה הנקלע, כאמור, לתוך כף הקלע".