מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4- הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א-2021. החוק ייכנס לתוקפו שבועיים מיום פרסומו וחברות ויחידים יוכלו להיכנס להסדר בשנה הקרובה. בשל התפשטות נגיף הקורונה, הוטלו בישראל מאז חודש מרץ 2020 הגבלות שונות שהקשו עד מאוד על פעילותם של עסקים. הצעת החוק יוצאת מנקודת הנחה כי צפויה עלייה בהיקף החייבים - תאגידים ויחידים - שיתקשו ומתקשים כבר כעת לעמוד בהחזר החוב שלהם בשל כך, ומבקשת להציע מספר הסדרים שנועדו להתמודד עם מציאות זו. לפי הצעת החוק, בקשת יחיד לעיכוב הליכים מוגשת לבימ"ש והקפאת ההליכים תימשך עד 4 חודשים. בדומה לעיכוב הליכים לגבי תאגיד, גם לגבי יחיד, מוצע כי לא ייפרעו חובות העבר שלו, אלא לפי הוראות החוק; הוא ייכנס להקפאת הליכים- לא ניתן יהיה לפתוח נגדו בהליכי גבייה של חובות עבר, לא ניתן יהיה להטיל עיקול על נכסיו, ככלל לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים נגדו ועוד ;מוצע עוד לקבוע סעיף לפיו היחיד יהיה מנוע מלהוציא מרשותו או למכור נכסים או שלא בהתנהלות כלכלית רגילה, אלא באישור בימ"ש. לפי המוצע, בהליך זה ימונה בעל תפקיד "מנהל הסדר", שיסייע לחייב, וינהל את הליך גיבוש הסדר החוב, תוך שהוא מחויב להיפגש עם היחיד, ולקיים ישיבת הסדר משותפת עם היחיד והנושים. אם הגיעו להסדר מוסכם - יועבר ההסדר לאישור בית המשפט. אם לא הגיעו הצדדים להסכמה - ההליך עובר למסלול הרגיל של החוק לאישור הסדרי חוב, אשר כאמור מחייב אישור הסדר חוב מוצע באסיפות סוג של כל בעלי העניין ואישור בית משפט. לגבי תאגידים (ויחידים המנהלים עסק), יחולו הוראות דומות ובנוסף לפי הצעת החוק תוצג לבית המשפט "תכנית הפעלה" לפיה יפעל התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים, "מנהל ההסדר" יפקח על עמידת התאגיד בהוראות תכנית ההפעלה ועל התנהלותה השוטפת, יהיה נוכח בישיבות דירקטוריון התאגיד ויסייע לה להתנהל בתקופה זו בגיבוש הסדר חוב. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשר, הציג את החוק: "החוק נועד לעזור לחייבים שנתקעו בקשיים כלכליים בשל משבר הקורונה. מדובר בבתי עסק רבים שהתנהלו לאורך כל השנים בצורה תקנית ונכונה אבל הכל נטרף בשל משבר הקורונה. ההצעה מחייבת לקבל הקפאה של הליכים משפטיים ועיכוב הליכים ללא פגיעה בבעל העסק ומינוי נאמן. הוועדה קיימה ארבע ישיבות מקצועיות בנושא ועוד ישיבות היערכות רבות לפני כן. מהרגע הראשון היה ברור שלצד היתרונות של ההצעה, נדרש הצורך של המדינה לסייע לבעלי העסקים. אילו בעלי העסקים לא ישוקמו ויקבלו סיוע, הם יקרסו ויפלו נטל על האוצר. היו דיונים פוריים שלוטשו יחד עם כל הגורמים הממשלתיים והגופים החברתיים. הצעת חוק זו היא בשורה להרבה אנשים שיוכלו להשתקם מבלי לאבד את העסק שלהם ולהפוך לחדלי פרעון".
|