ניתן להוציא תעודת חיסיון על חלקים מעדותו במשטרה של נאשם, כך שגם הוא עצמו לא יוכל להשתמש בהם להגנתו. כך קובע לראשונה (יום ג', 2.3.21) בית המשפט העליון בהלכה מחייבת. החלטות דומות ניתנו בעבר בידי שופטים יחידים, אך כעת מדובר בפסק דין בהרכב של שלושה שופטים.
רמי יוגב, שהיה בכיר באגף הביטחון של חברת אל-על, מואשם עם עשרה אחרים ב-17 מקרים של הברחת סמים בנתב"ג, תוך ניצול הידע שברשותו על האבטחה בנמל. בשל הידע הרגיש שברשותו, הוציא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תעודת חיסיון ומכוחה הושחרו מילים וקטעים בהודעותיו של יוגב במשטרה כאשר חומר החקירה נמסר להגנה. יוגב עתר להסרתו של חיסיון זה, אך השופט יצחק עמית דחה את העתירה.
עמית פותח בלשון פקודת הראיות, לפיה "אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם ראש הממשלה או שר הביטחון הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בביטחון המדינה". מאחר שנאמר "אדם", הרי שהחיסיון יכול לחול גם על הנאשם עצמו. אך לא די בלשון הסעיף, ויש להידרש גם לטענות שהעלו ההגנה והסניגוריה הציבורית שהצטרפה לעמדתה, בדבר הפגיעה בהגנתו של יוגב. עמית אומר, שחלק ניכר מטענות אלו היו בבחינת התפרצות לדלת פתוחה, כי הפסיקה ידועה ויש מקרים בהם החיסיון נסוג מפני צורכי ההגנה.
לכן, השאלה שנותרה היא האם ניתן להטיל חיסיון על דברי הנאשם עצמו. בית המשפט העליון כבר השיב על כך בחיוב בשתי החלטות - האחת של השופט גבריאל בך בעניינו של מרדכי ואנונו והאחרת של השופט חנן מלצר. אין סיבה לסטות מפסיקה זו, שגם עולה בקנה אחד עם הדין והפסיקה בארה"ב. עמית מוסיף, שהשופטים עיינו בעדויות המלאות ומצאו שהקטעים המושחרים אינם יכולים לסייע להגנתו של יוגב, בעוד "שחשיפתם בפני אחרים יש בה כדי לפגוע בנושא אבטחת נתב"ג והתעופה האזרחית".
השופטים יוסף אלרון ואלכס שטיין הסכימו עם עמית. את יוגב ייצגו עוה"ד אבי כהן, פרידה וול, יפה זמיר וסיגל יער; את המדינה ייצגו עוה"ד ארז בן-ארויה, גיא רוסו ואריה פטר; ואת הסניגוריה הציבורית - עו"ד גיל שפירא.
