חברת טבולה, המשווקת פרסומות דיגיטליות, ניסתה לכאורה להטעות את בית המשפט בתביעתה נגד אתר וואלה, בכך שהציגה בצורה חלקית בלבד את הסעיף בהסכם ביניהן העוסק בביטולו. כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, איריס לושי-עבודי, בדחותה את בקשתה של טבולה לאסור על וואלה לבטל את ההסכם ולהתקשר עם חברת אאוטבריין.
בתיק העיקרי תובעת טבולה 20 מיליון שקל, בעוד וואלה טוענת, כי טבולה היא מונופול דורסני המנצל לרעה את מעמדו. טבולה משתמשת בשטחי פרסום דיגיטליים (באתרים וביישומונים), מציגה בהם פרסומות ומתחלקת בהכנסות עם הבעלים. הכנסותיה אשתקד הסתכמו ב-1.2 מיליארד דולר. היא החלה מיזוג עם ION לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר. שיתוף הפעולה בינה לבין וואלה החל ב-2015. בשנת 2018 הן חתמו על ההסכם העומד במרכזו של הסכסוך הנוכחי.
בתביעתה טענה טבולה, כי סעיף V להסכם קובע: "צד להסכם רשאי לבטלו רק אם הצד השני הפר את ההסכם הפרה יסודית, שלא תוקנה תוך עשרה ימים מיום שהצד הנפגע שלח לצד המפר הודעה בכתב". אולם, טבולה העלימה מבית המשפט את המשך הסעיף: "למרות האמור לעיל, במקרה שבעל הנכסים [וואלה] מבטל הסכם זה (ביטול כאמור ייכנס לתוקף כנגד קבלתו לידי טבולה של מכתב חתום על-ידי מנכ"ל בעל הנכסים) בכל עת במהלך תקופת ההסכם מכל סיבה שהיא למעט עקב הפרה מהותית של טבולה שלא תוקנה על ידה, בעל הנכסים ישלם לטבולה 4 מיליון שקל, אשר ישולמו בתוך 14 ימים מהמועד הקובע של ביטול כאמור, ומבלי לגרוע מכל זכות או תביעה אחרת העשויות לעמוד לטבולה על-פי הסכם זה או על-פי כל דין רלוונטי". כלומר: וואלה רשאית לבטל את ההסכם מכל סיבה שהיא כנגד תשלום של 4 מיליון שקל.
לושי-עבודי אומרת (26.2.21): "אכן, ההסכם עצמו צורף כאמור כנספח לבקשה, אך מדובר בהסכם ארוך הכתוב בצפיפות ניכרת (בן כ-15 עמודים כולל חלק התנאים הכלליים והנספחים להסכם), מרובה פרטים ומודפס בפונט קטן במיוחד באנגלית. כל זאת, כאמור לעיל, כאשר הציטוט בגוף הבקשה עצמה היה חלקי בלבד". היא קובעת:
"די אפוא לדידי בעובדות אלה כדי לקבוע שהבקשה שבפניי הוגשה שלא בתום לב ולדחותה מן הטעם הזה לבדו ואף מבלי להידרש ליתר התנאים למתן סעד זמני. אכן, היה מקום שהמבקשת תציג בבקשה את הדברים כהווייתם, לרבות ציטוט מלא ומדויק של לשון ההסכם, ולא בצורה שאינה מדויקת (בלשון המעטה), מגמתית ונחרצת, שיש בה לכאורה כדי להטעות את בית המשפט ואת הצד השני. אני סבורה אפוא כי בכך לא עמדה המבקשת בחובת תום הלב והגילוי המוטלת עליה, לבטח בפרט עובדתי כה מרכזי ורלוונטי למחלוקת שניטשה בין הצדדים".
גם לגופם של דברים, ממשיכה לושי-עבודי, אין מקום לתת את הצו הזמני. לשונו של הסעיף ברורה ומאפשרת לוואלה לבטל את ההסכם, וקשה לקבל את פרשנותה של טבולה לפיה הביטול מצד וואלה נעשה שלא כדין. זכות הביטול גוברת על חובתה של וואלה להתקשר בלעדית עם טבולה. הבקשה למנוע זמנית את ביטול ההסכם זהה לסעד העיקרי, ובתי המשפט נוטים שלא להיענות לבקשות כאלה. טבולה לא הוכיחה ולו במקצת את טענתה לפיה ביטול ההסכם יגרום לה נזק בלתי הפיך, ואם ייפסק לטובתה - תקבל פיצוי כספי וניתן יהיה לחדש את ההתקשרות עימה.
טבולה חויבה בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. את טבולה ייצגו עוה"ד רועי בלכר, אורון קינן ועדי גלעד, ואת וואלה - עוה"ד שרון קלינמן, איילת גוטרזון וליאב פלשקר.
