בנק מזרחי-טפחות אומר (28.2.21), כי קיימים סיכונים רבים בהיבט של איסור הלבנת הון בבקשתה של חברת גמא מחקר ופיתוח, להעביר לחשבונה אצלו 1.25 מיליון דולר שקיבלה מחברת-האחות אניגמה. גמא נמצאת בשליטתו של יזם הסייבר והבלוק'צין גיא זיסקינד ואביו, חיים זיסקינד. גיא זיסקינד הוא גם הבעלים של אניגמה הרשומה בארה"ב.
גמא מפתחת טכנולוגיה עבור אניגמה, לשימוש ברשת שהקימה על בסיס טכנולוגיית הבלוקצ'ין עם מטבע וירטואלי משלה. הפיתוח נמשך 30 חודשים ואניגמה משלמת ל-גמא מדי רבעון. הבנק מסרב להעביר לחשבונה את אחד התשלומים הללו, וזאת על-פי הנחיית מחלקת הציות שלו (המופקדת על מניעת העברת תשלומים החשודים כבלתי חוקיים). גמא מבקשת מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות לו לבצע את ההעברה.
הבנק טוען בתגובתו, כי התנהלותו תואמת את עמדת הרגולטור, סבירה ומידתית, ועומדת בקנה אחד עם תכלית חוק איסור הלבנת הון. התנהלותו מצויה במתחם שיקול הדעת המוקנה לו, ובמאזן הנוחות יש להביא את הנזק העלול להיגרם לו כמי שחייב לפקח על הנעשה בחשבונות המנוהלים אצלו, וכן את הנזק העלול להיגרם לציבור כתוצאה מכך. לדבריו, העובדה ש-גמא לא צירפה לבקשתה את ההסכם עם אניגמה, מלמדת על חוסר תום ליבה והיעדר מהימנותה בנוגע למקור הכספים והלגיטימיות שלהם.
הבנק מוסיף, כי בניגוד לטענת גמא - אינו מונע את קבלת הכספים רק מאחר שנתקל במונחים "בלוקצ'יין" ו"ביטקויין". הוא פעל בהתאם להוראות החוק והרגולציה, המחייבות אותו לברר מול לקוחותיו מהו מקור הכספים הצפוי להתקבל בחשבונותיהם, מהם השימושים הצפויים להיעשות בכספים ולדרוש אסמכתאות בנוגע לכך. לטענת הבנק, ביחס לכספים אלו מונפים דגלים אדומים רבים, ובנוסף לכך יכולתו להתחקות אחרי מקור הכספים והשימוש בהם מוגבלת בשל האנונימיות המובנית בנכסים הווירטואלים עצמם, העדר השקיפות ביחס לבעלות ולהעברת הבעלות בנכס והעדר אסדרה רגולטורית. לכן, הוא נחשף לסיכוני הלבנת הון חוצי גבולות. תגובת הבנק הוגשה באמצעות עוה"ד ישראל בכר ונופר סהר.
גמא אומרת בתגובתה, כי תשובת הבנק רק מחזקת טענותיה באשר להתנהלותו ולעובדה שנהג שלא כדין. לטענתה, הבנק מעולם לא ביקש ממנה את ההסכם עם אניגמה, והיא מצרפת אותו לתגובתה הנוכחית.
