אישה שניצלה את מצבה הנפשי הקשה של בת-זוגה דאז והוליכה שולל את הוריה של בת הזוג, ביקשה מבית המשפט לאכוף הסכם שהיה מעניק לה מחצית מדירתן המשותפת. שופטת בית המשפט למשפחה בתל אביב, אסתר ז'יטניצקי-רקובר, קבעה שההסכם נובע מהטעיה ואכיפתו תהיה בלתי צודקת, וחייבה את התובעת בהוצאות בסך 30,000 שקל.
בנות הזוג נישאו בקנדה ב-2006, כל אחת מהן ילדה צאצא אחד והן חתמו על שלושה הסכמים לחיים משותפים. אחד מהם קבע, כי הן בעלות זכויות שוות בדירתן. מדובר היה בדירה אותה רכשו שירה ודקלה מהוריה של דקלה ב-970,000 שקל, כאשר על-פי הסכם זה - דקלה היא בעלת 5/6 ממנה ובידי שירה שישית בלבד. השתיים ועורכת דינן הסתירו מהוריה של דקלה את קיומו של הסכם החיים המשותפים, שכאמור עמד בסתירה להסכם לפיו רכשו את הדירה.
ההסכמים לחיים משותפים היו "פרי לחצה הפסול של שירה, אשר ניצלה את תלותה של דקלה בה ומצבה הנפשי... כל שנות חייהן המשותפים של בנות הזוג הייתה דקלה תלויה מאוד בשירה ועשתה הכל על-מנת לרצותה". בעת חתימת ההסכם השלישי סבלה דקלה מדיכאון אחרי לידה, מצבה הנפשי היה קשה מאוד והיא הגיעה עד כדי מחשבות אובדניות. "ההסכם נחתם בשל פערי הכוחות בין השתיים כששירה לחצה עליה, תוך ניצול מצבה, להסכים לחלוקת זכויות שוות בדירה בניגוד גמור לרצון הורי דקלה והתחייבותן כלפי הורי דקלה", קובעת ז'יטניצקי-רקובר (23.2.21).
עוד אומרת ז'יטניצקי-רקובר, כי שירה הפרה את התחייבותה לשאת במחצית תשלומי המשכנתה ודי בכך כדי לשלול את זכותה לקבל מחצית מהדירה. "אכיפת ההסכם לחיים משותפים בדבר הענקת מחצית מהזכויות הדירה בנסיבות הקיימות במקרה זה נוגדת את המצפון, המוסר וההוגנות ובית המשפט אינו יכול לתת הכשר להסכם שכזה על-ידי אכיפתו, הסכם אשר שירה הפרה בעצמה ברגל גסה ואשר אכיפתו תגרום לעוול קשה לדקלה ולהוריה כאחד".
ז'יטניצקי-רקובר הורתה לפרק את השיתוף בדירה באמצעות התמחרות בין דקלה ושירה, ואם שתיהן לא ירצו לרכוש אותה - היא תוצע למכירה. היא חייבה את שירה לשלם להוריה של דקלה 150,000 שקל. לנוכח העובדה שמדובר בארבע תביעות, ששלוש מהן נוצרו כתוצאה מתביעתה חסרת היסוד של שירה לאכיפת ההסכם לחיים משותפים, היא חויבה כאמור בהוצאות בסך 30,000 שקל. את שירה ייצגה עו"ד מיטל מזרחי, ואת דקלה והוריה - עוה"ד שירלי אלף וגלעד חושן.
