צה"ל יפסיק להפעיל בלשים אזרחיים לעקוב אחרי בנות המשתחררות משירות מטעמים דתיים, ויפעילו אנשי צבא שיוכשרו למשימה זו. כך הודיעה המדינה לבג"ץ, בעקבות עתירה של הארגון החרדי "איחוד הישיבות בארץ ישראל".
מאז הקמת המדינה יכולות צעירות חייבות גיוס לקבל פטור משירות צבאי, אם הן מצהירות על אורח חיים דתי שלדבריהן מונע מהן את השירות. מאחר שמדובר בהצהרה בלבד, ניתן לנצל לרעה הליך זה - כפי שאכן מתרחש בפועל. צה"ל הפעיל חוקרים פרטיים אזרחים, אשר עקבו אחרי משוחררות כדי לבדוק האם הן אכן דתיות או שהצהרותיהן היו שקריות (בדומה, למשל, להפעלת חוקרים פרטיים בידי הביטוח הלאומי במקרים בהם מתעורר חשד להוצאת קצבאות נכות במרמה).
העתירה הוגשה בשלהי 2019, בג"ץ הורה למשרד הביטחון ולצה"ל להשיב עד מארס 2020. כמו במקרים רבים אחרים, המדינה ביקשה וקיבלה עוד ועוד ארכות ולבסוף הגישה את תגובתה רק בחודש שעבר. השופט יצחק עמית מתאר אותה (יום ג', 9.3.21): "לאחר בחינה שנערכה בנושא, הוחלט להפסיק את ההסתייעות בחוקרים פרטיים במסגרת הטיפול בבקשות של מיועדות לשירות ביטחון המבקשות פטור משירות מטעמי הכרה דתית. חלף האמור, בחינת בקשות פטור אלו תבוצע על-ידי גורמים צבאיים בעלי כשירות מתאימה לעניין. המשיבים הבהירו כי הם פועלים לעידכון הנהלים בעניין זה בהתאם לכלל הוראות הדין".
איחוד הישיבות ביקש להורות למדינה שלא לקיים חקירות כלשהן עד שייקבע נוהל סדור, אך עמית דחה את הבקשה. הוא אומר: "איננו רואים צורך להורות על איסור המשך חקירות כפי שביקשה העותרת, באשר חזקה על המשיבים כי כל עוד לא ייקבע נוהל מתאים, הם יפעלו וימשיכו לפעול על-פי דין. מובן כי אם וכאשר ייקבע נוהל חדש, הרי שככל שתהיינה לעותרת טענות כלפיו, היא תוכל להעלותן במסגרות המתאימות כפוף לכל דין".
בג"ץ נמנע מלפסוק הוצאות לטובת איחוד הישיבות, למרות שבמקרים דומים הוא הורה לשלם לעותרים שהובילו לשינוי בהתנהלות המדינה. השופטים ניל הנדל ונעם סולברג הסכימו עם עמית. את איחוד הישיבות ייצג עו"ד שמואל הורביץ, ואת המדינה - עוה"ד רן רוזנברג ושי כהן.