שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
שמואל בורנשטין, דחה את בקשתה של עמותת "צדק פיננסי" לאשר תביעה ייצוגית בסך 3.2 מיליארד שקל נגד רשות המיסים, בנוגע למתן החזרי מס לשכירים.
מתן החזר מס לשכירים מותנה בכך שהם יגישו דוח מקוצר לרשות המיסים. העמותה טענה, כי שכירים רבים נמנעים מהגשת בקשה כזו, וכי על הרשות ליזום בעצמה את מתן ההחזרים. רשות המיסים טענה בתגובתה, כי החזר מס הוא עניין פרטני היכול להיעשות רק לאחר בדיקת עניינו של כל נישום, ולפיכך הנושא אינו מתאים להתברר כתביעה ייצוגית.
בורנשטין אומר (יום א', 14.3.21), כי החוק מאפשר להגיש תביעה ייצוגית בנושאי מיסים בעיקר לצורך השבת מס שעל-פי הטענה נגבה שלא כדין. אומנם ניתן להרחיב את השימוש בכלי זה גם לדרכי ההשבה, אך לדעתו "יש לייחד אפשרות זו לנסיבות מיוחדות, כגון כאשר דבק פסול בהתנהלות הרשות בקשר לכך... ניהול תובענה כייצוגית בעילה של השבת סכומי מס שנגבו שלא כדין צריך, ככלל, להיות שמור לאותם מקרים בהן חרף מצב חוקי ברור, גבתה הרשות את המס".
לא זה המצב בבקשה הנוכחית, קובע בורנשטין. אין חולק ששכירים זכאים בתנאים מסוימים להחזר מס, והמחלוקת היא רק על הדרך בה יקבלו אותו. לרשות המיסים עומדת חזקת התקינות, ודי בכך שפרשנותה לחוק היא אפשרית כדי להגן עליה מפני תביעה. עוד סבור בורנשטין, כי השיטה בה מנוכה מס במקור מן השכר והשכירים אינם חייבים להגיש דוח שנתי, אולי אינה גורמת לכך שהמס שהם משלמים נכון לחלוטין - אך היא מקטינה את החיכוך בינם לבין הרשות. לצד זאת, כאמור, יכול כל שכיר להגיש בקשה להחזר מס. בקשתה של צדק פיננסי חותרת תחת שיטה זו וקבלתה תגרום נזק הן לאינטרס הציבורי והן לשכירים.
טענה נוספת של צדק פיננסי הייתה, שחלק מן השכירים חוששים לפנות לרשות. בורנשטין משיב: "מכל אזרח שומר חוק מצופה כי ככל שהוא סבור ששילם מס ביתר, יפנה הוא לרשות המיסים ויעמוד על זכויותיו בלא כל חשש ומורא. סבורני כי כעניין של מדיניות שיפוטית נאותה, לא ניתן לקבל תביעה או בקשה לאישור על בסיס הטענה כי נישומים נמנעים מלפנות לרשות ציבורית, ובכלל זאת רשות המיסים, מחשש שיבולע להם או בשל 'רגשות שליליים', וכמובן אף לא בשל החשש כי בדיקת עניינם תגלה כי הם הסתירו מידע מהרשות". כעובדה, מעיר בורנשטין, מאות אלפי שכירים פונים מדי שנה ומקבלים את ההחזרים.
לבסוף אומר בורנשטין, כי אין זה נכון לנהל תביעה כזאת בלא שהתייצב ולו נישום אחד, וכי תביעה ייצוגית אינה הדרך הנכונה להכריע במחלוקת בשל השוני בין הנישומים. העמותה חויבה בתשלום הוצאות ב-30,000 שקל. את צדק פיננסי ייצג עו"ד גולן קאשי, ואת רשות המיסים - עוה"ד מאיר פורת ורועי רותם.
