ועדת החוץ והביטחון דנה (יום ד', 17.3.21) בהחלטת הממשלה מיום 14.03.21, להכריז על הסמכת השב"כ לבצע פעולות סיוע במאמץ מול נגיף הקורונה מיום עד ליום 28.03.21. הוועדה החליטה, פה אחד, לאשר את ההכרזה, אך רק עד ליום 21.01.21, כולל.
ביום 1.3.21 ניתן פסק דין בבג"ץ 6732/20 בו נקבע כי: "ככל שהממשלה תבחר להמשיך להסתייע בשב"כ בהתאם לחוק הסמכת השב"כ היא לא תוכל לעשות כן באופן גורף ויהיה עליה לגבש קריטריונים אובייקטיבים בכל הנוגע להיקף ההסתייעות בשב"כ, שייקבעו בהתבסס על השיקולים המנויים בחוק ובשים לב למשמעויות הנגזרות מהארכת תוקפו של החוק מכוח סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת".
כמו-כן, קבע בית המשפט כי את התבחינים האלה, יש להציג בפני ועדת החוץ והביטחון וכן לפרסמם בפומבי. "מטרתם לשים קץ לפרקטיקה לפיה ההסתייעות בשב"כ נעשית באופן גורף וללא התאמה למערך הבדיקות והחיסונים, לנתוני התחלואה ולכלים הנוספים הנתונים לממשלה לצורך התמודדות עם הנגיף. לשם גיבוש הקריטריונים האמורים, קבע בית המשפט תקופת התארגנות כך שהמועד האחרון לגיבושן יהא 14.3.2021, וכי ממועד זה ואילך, תוגבל בכל מקרה הסמכת השב"כ רק לאותם מקרים שבהם החולה המאומת אינו משתף פעולה בחקירה האפידמיולוגית, או שלא מסר כלל דיווח על מגעים...".
עו"ד טליה אגמון, משנה ליועמ"ש משרד הבריאות, הציגה בפני הוועדה את התבחינים שקבעה הממשלה: הראשון מגביל את הסמכת השב"כ רק לאותם מקרים שבהם חולה מאומת לא דיווח בחקירה האפידמיולוגית למרות שאדם שבא עימו במגע קרוב ("אפס מגעים") או שלא ניתן היה ליצור קשר עם החולה המאומת או לערוך לו חקירה אפידמיולוגית מסיבה אחרת.
התבחין השני קובע כי תימשך ההסתייעות בשב"כ כל עוד מתקיימים שני תנאים במצטבר: מספר החולים החדשים בממוצע ליום לא ירד מסך של 1,000 חולים ביום, במשך שלושה שבועות, ובנוסף היקף החולים שאותרו בלעדית ע"י השב"כ לא פחת מ-5% מכלל החולים שאובחנו בתקופה זו, בעת שהיקף התחלואה יציב.
אגמון הוסיפה כי הממשלה החליטה להכריז על המשך השימוש בשב"כ לשבועיים נוספים לבד, ולא שלושה כפי שמאפשר החוק, כדי לבחון את השפעת התבחינים שנקבעו.
היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, אמרה כי הוועדה מבקשת להבין כיצד התבחינים שקבעה הממשלה מגיעים בעתיד למצב שמתייחסים לקורונה כאל מחלה ולא כאל מגיפה, ומביאים ל"נרמול" מצב החרום.
יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, מחה על כך שהממשלה לא כללה תבחין הנוגע לחולים קשים, היות שהסיכון בה הוא שמבחין אותה ממחלות אחרות, ומצדיק את השימוש בשב"כ, כשבמקביל מספר המחוסנים הולך ועולה, ויש בכך שינוי לסיכון הנשקף מהמחלה.
ד"ר אריק האס, מהאגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, אמר כי התקווה היא שאכן הקורונה תהפוך להיות כמו מחלה כרונית אחרת, אך עוד אין לכך הוכחות מספיקות. עוד אמר ד"ר האס כי לוקח לעתים גם שבועיים להפוך לחולה קשה, בעוד נתון המאומתים הוא יומי ולכן נוח יותר לעקוב אחריו.
עו"ד אגמון הוסיפה כי ניתן לקבוע הרבה מאוד תבחינים ומדדים, אך גורמי המקצוע במשרד הבריאות ובמשרד המודיעין הסכימו כי מספר המאומתים החדשים הוא הנתון הרלוונטי ביותר. עם זאת, אף שהנושא נשקל, הגורמים תמיד בוחנים עצמם מחדש ויעשו זאת בשבועיים המבוקשים.
פלג, ראש אגף המודיעין במשרד לענייני מודיעין: קבענו קריטריונים כדי להגיע להסכמה בין כלל המשרדים. משרד הבריאות לא היה מוכן לקבל את הקריטריון של החולים הקשים, אבל שר המודיעין ביקש שנדון בזה מחדש עד לדיון הבא. הקו המנחה גם של השר הוא שברמת תחלואה נמוכה לא צריך לאכן, וגם השב"כ אמר זאת. במקום שאנו נמצאים, אנו מאוד קרובים להפסקה של הכלי הזה. אתמול היינו ב-8% אפקטיביות של כלי השב"כ. אם אנחנו מתחת ל-5% או מתחת לאלף חולים, אנחנו מפסיקים.
האוזר בירך על הנכונות לשקול את קריטריון החולים הקשים, והדגיש כי לאורך כל השנה תמכה הוועדה בפגיעה בזכות לפרטיות שנוצרה מהשימוש בשב"כ בשל חזקת הזכות לחיים. הירידה במספרי החולים הקשים, שמשמעותה היא ירידה במתים, היא הרלוונטית ביותר לבחינת חזקת הזכות לחיים באיזון בין הזכויות.
יו"ר הוועדה ביקש לשמוע את התייחסות משרד הבריאות לבקשת הוועדה בדיון ביום 15.02.21, כי גם מחוסנים אשר באו במגע עם חולה מאומת יקבלו מסרון על כך כל עוד נמשך השימוש ביכולות השב"כ. יו"ר הוועדה הוסיף כי בדיווח השבועי האחרון אשר שלח משרד הבריאות לוועדה נמסר כי טרם התקבלה החלטה בנושא, אך מצוין כי מאז 29.02.21 ועד 11.03.21 היו כ-115 אלף מחוסנים אשר נמצא כי באו במגע עם חולה מאומת.
אגמון השיבה כי התקיימו על כך דיונים והמלצת צוות הטיפול במגיפות הייתה כן לשלוח את המסרונים כפי שהציעה הוועדה, והחלטה זו נתקבלה. הוספת משלוחי המסרונים למחוסנים דורשת פיתוח מחשובי מסוים, אך כעת אנשי המחשוב עמוסים עם השינויים אשר נדרשו מהחלטת בג"ץ. לירון אמוזיג, מאגף המחשוב של משרד הבריאות, אמרה כי מדובר בתהליך של שבעה ימי עבודה, אך בינתיים הם נדרשים לפתח את השינויים הטכנולוגיים הנובעים מהחלטת בג"ץ. אמוזיג לא נקבה בדבריה מועד סופי להשלמת המסרונים למחוסנים, כאמור.
יו"ר הוועדה העיר: אני מתקשה להבין את המצב שה"סטארט-אפ ניישן", שמשגרת לווינים לחלל ויש לה טכנולוגיות עתירת מדע ומידע, מתקשה לפצל שני סוג מסרונים כשמדובר בהצלת חיי אדם. לפני חודש ויומיים ביקשנו לבחון את הדבר, כדי לוודא שאדם מחוסן, אשר בא במגע עם חולה מאומת, יהיה מודע לכך שהוא עלול לאחר מכן להדביק אדם בקבוצת סיכון אשר איננו מחוסן, וכך יוכל להפעיל שיקול דעת.
ח"כ מיכל וונש: אי-אפשר להמשיך להישען על כלי כה פוגעני אם לא צריך אותו. יש פה כשל לוגי, שבולט יותר מאי פעם. המשך השימוש באיכוני השב"כ הפך לנטל ולא לנכס בידי הממשלה. המשך ההסתמכות מחלישה את היכולת של הממשלה להתמודד עם המגיפה. לא מפותחים פה שאלות, מדדים וכלים אלטרנטיביים, ובדרך מאבדים את אמון הציבור, שהוא נדבך מרכזי במאבק במגיפה.
לאחר מכן, הציע יו"ר הוועדה לחברי הוועדה לאשר את בקשת הממשלה, אך ורק עד ליום 21.03.21, כולל, כדי שתשקול את הערות הוועדה והוסיף: הממשלה נמצאת באווירת סוף קורס. ההחלטה לא לשלוח לאזרחים מחוסנים אשר באו במגע עם חולה מאומת הודעה על כך, לא מאפשרת התנהלות אחראית, מסכנת חיי אדם ועלולה לגרום למחוסנים להדביק אנשים בסיכון שאינם מחוסנים. כ-115,000 מחוסנים באו עד היום במגע עם חולה מאומת ולא יודעים זאת, וייתכן שחלקם הדביקו אחרים. בנוסף על הממשלה לחשב מסלול מחדש ולכלול בקריטריונים להפעלת כלי השב״כ את מרכיב מספר החולים הקשים ולא רק מספר החולים המאומתים.
יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, העלה הצעה זו להצבעה והיא אושרה, כאמור, פה אחד.