X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  חדשות
הדוח השנתי של מרכז אדוה חושף:

משבר הקורונה פסח על עשירי הארץ

שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי של מרכז אדוה: "המסמך מראה כי בשעה שבמורדות הפירמידה נאלצו מיליונים להסתפק בדמי אבטלה זעומים, במענקים אקראיים או בנגיסה בחסכונות המשפחתיים המשקפים מאמץ משפחתי של שנים, במעלה הפירמידה המשיכו רבים לקבל את שכרם המלא ובפסגת הפירמידה, עשירי הארץ המשיכו ליהנות מהכנסות הוניות בארץ ובחו"ל"
▪  ▪  ▪
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

תשומת הלב הציבורית מתמקדת בשנה האחרונה בפגיעות הכלכליות של מגפת הקורונה בנשים וגברים המצויים במורד הפירמידה הכלכלית: שכירים מובטלים, עובדים שהוצאו לחל"ת, בעלי עסקים קטנים שנאלצו לסגור את מפעל חייהם.. תוך כדי כך מוסטת תשומת הלב מן העובדה שפגיעתה של המגפה לא הייתה אחידה במעלה הפירמידה הכלכלית, רבים לא נפגעו כלל או שנפגעו אך מעט ויש גם מי שהמשיכו להרוויח במהלכה - כך עולה מהדוח השנתי של מרכז אדוה בנושא תמונת מצב חברתית 2021 - הקורונה ומגפת אי-השוויון בישראל.
מהדוח עולה כי המאון העליון בישראל לא זו בלבד שלא נפגע מן המשבר, הוא אף יצא ממנו מחוזק. דוח העושר של הבנק קרדיט סוויס מציין כי בשנת 2020 היו בישראל 157,286 מיליונרים - ירידה מזערית של 0.1% לעומת מספרם בשנה הקודמת. שווי העושר הממוצע של כל אחד מן המיליונרים הישראלים נותר ללא שינוי ועמד באותו מועד על 3.33 מיליון דולר (הון נטו בניכוי כל ההתחייבויות וההלוואות).
למרות זאת, המאון העליון עמד בראש שורת הנהנים מהגנה וסיוע מדינתיים. אל נוכח המגפה, המדינה, באמצעות בנק ישראל, מיהרה להציע לתאגידים הגדולים את תמיכתה באמצעות רכישה של אג"חים תאגידיים בסכום של 15 מיליארד שקל. סיוע זה תרם לעובדה כי בשעה שהמשק בכללותו התכווץ (גם אם ההתכווצות הייתה קטנה מהצפוי),. טבעו של שוק ההון הוא, שהוא לא מתנהג בהקבלה מלאה למשק הריאלי: כך, למשל, מדד ת"א-90, מדד הדגל של הבורסה התל אביבית, דווקא עלה בשנת המגפה ב-18% לערך.
במקביל פטרה המדינה את עשירי הארץ מנטל המימון המיידי של תוצאות המשבר הכלכלי. כידוע, משבר הקורונה אילץ את המדינה להוציא כספים רבים על סיוע לעסקים ועל סיוע לאזרחיות/ים. כספים אלה, המוערכים ב-137.3 מיליארד ש"ל, לא היו חלק מתקציב המדינה ועל כן הם הגדילו מאוד את החוב הממשלתי כמו גם את הגירעון התקציבי. ממשלת נתניהו-גנץ הנוכחית נרתעת מהעלאת מיסים, למרות הצהרות של בנק ישראל שלא יהיה מנוס מכך, ובמקום זאת דחתה את ההתמודדות עם החוב הגדל לעתיד - 2022 ואילך.
ללא נקיטת צעדים להעלאת שיעורי המיסוי על העשירים ביותר, שלא נפגעו בזמן המשבר, יש להניח כי חלק גדול מן המיסים שקרוב לוודאי יונהגו בתוך שנה-שנתיים לצורך צמצום החוב והגרעון יוטלו על המעמד הבינוני. לחלופין עלולה הממשלה לנקוט מדיניות של צמצום ו/או הפרטה של השירותים החברתיים שהמדינה מספקת - צעד שלא יפגע בעשירים, שלא יתקשו לעמוד בהוצאות הפרטיות על שירותים.לאור זאת, יש מקום לשקול הטלת מס עושר, ולו חד-פעמי. מס שכזה עשוי לסייע בצמצום הגירעון התקציבי ולמנוע גבייה מוגדלת של מס הכנסה או מס ערך מוסף על כלל האוכלוסייה.
גם מגזר ההיי-טק הוא לא נפגע מן המשבר הכלכלי של מגפת הקורונה. בנק ישראל מצא כי הפגיעה בפעילות חברות ההיי-טק הייתה מתונה יחסית וענף ההייטק המשיך לצמוח למרות המשבר. העיתון הכלכלי TheMarker דיווח בינואר 2021 "כ-13.5 אלף עובדי היי-טק שמועסקים בעשר חברות הטכנולוגיה הציבוריות הגדולות בישראל התעשרו השנה (על הנייר) בלא פחות מ-2.5 מיליארד דולר. ההתעשרות נובעת מכך שהמניות של חברות אלה זינקו בשנה האחרונה עקב ציפיות כי הן ירוויחו ממשבר הקורונה וההאצה בתהליכי הדיגיטציה הנלווים אליו, מה שהוביל לעליית הערך של האופציות והמניות החסומות של העובדים". גם ההשקעות בתעשיית ההיי-טק הישראלית לא נפגעו. נתונים שפורסמו על-ידי עמותת "סטארט אפ ניישן" ועל-ידי ארגון "מיתר" העלו, כי ההשקעות בסטארט אפים, שב-2019 עמדו על 7.8 מיליארד דולר, חצו ב-2020 את רף ה-10 מיליארד דולר.
משבר הקורונה פגע מעל לכל הוא פגע בספקי השירותים
מדובר בשכבת אוכלוסייה שרבים בתוכה היו נתונים בתהליך של מוביליות כלכלית-חברתית תוך הישענות על הצריכה הגוברת, בייחוד בקרב השכבה המבוססת. אולי כאן המקום היה לשים את הגרף של הלמס-כדי לראות את הפערים בהוצאה.
בשנת 2020, שנת הקורונה, ירדה הצריכה הפרטית לנפש בישראל ב-11.1% - ירידה גבוהה בהשוואה לירידה הממוצעת במדינות ה-OECD, שעמדה על 6.3%. רק בספרד ובבריטניה נרשמו ירידות גבוהות עוד יותר: 12.8% ו-11.5%, בהתאמה.
דן אנד ברדסטריט פירסמה הערכה ולפיה במחצית הראשונה של 2020 נסגרו 37,600 עסקים - מתוכם 1,550 מסעדות, ברים ובתי קפה, יותר מ-1,000 עסקים מתחום קבלנות הבנייה והשיפוצים, כ-600 חברות הסעה ותחבורה וכ-450 חנויות אופנה והלבשה. החברה מערכיה כי בשנת 2020 כולה צפויים להיסגר 85-80 אלף עסקים - עלייה של כ-85% בהשוואה ל-2019.
הכלכלנית הראשית במשרד האוצר העריכה במאי 2020 כי 54% מכל העובדים שהוצאו לחל"ת מגיעים מעסקים זעירים וקטנים. שיעור זה גבוה יותר בחברות זעירות, בעלות מחזור נמוך מ-5 מש"ח, והוא עמד שם על כ-27%. בעסקים קטנים שיעור העובדים שהוצאו לחל"ת עמד על 22% ובעסקים בינוניים על 17%. עוד נמצא, כי שיעור זה יורד עם העלייה בגודל העסק, כך שבחברות הגדולות בעלות מחזור גדול מ-100 מש"ח אחוז המובטלים עומד על כ-11%.

אי שוויון ותחלואת קורונה

האוכלוסייה שמצבה הכלכלי-חברתי נמוך מתאפיינת בתחלואה ובתמותה גבוהות יותר מאשר האוכלוסייה שמצבה הכלכלי - חברתי גבוה. האוכלוסייה הזו, שלה מחלות רקע כמו סוכרת ולחץ דם, פגיעה יותר לתחלואה קשה ולסיכון למוות מנגיף הקורונה.
מספר החולים הגבוה ביותר, ל-10,000 תושבים, מצוי ביישובים המדורגים באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים: 105 חולי בקורונה באשכול 1 ו-111 חולי קורונה באשכול 2. זאת לעומת, 47 חולי קורונה באשכול 9 ו-40 חולי קורונה באשכול 10.
נגיף הקורונה מאיים על כל קבוצות האוכלוסייה, אך במיוחד על אלה שתנאי חייהם מקילים על התפשטות הנגיף. תנאים שכאלה מאפיינים קבוצות במצב כלכלי חברתי ירוד, החיות בצפיפות דיור גבוהה. בישראל תנאי חיים שכאלה נפוצים במיוחד בקרב יהודים חרדים וערבים. שיעור התמותה של ערבים מעל גיל 60 גבוה פי שלושה, לערך, מזה של יהודים לא חרדים בני/ות גילם, וכי שיעור התמותה של יהודים חרדים מעל גיל 60 גבוה פי ארבעה, לערך, מזה של יהודים לא חרדים בני גילם.
סיבה נוספת להבדלים בשיעורי התחלואה היא רמת האמון הנמוכה שקבוצות ידועות באוכלוסייה נתנו בהסברים ובתדרוכים של גורמים ממלכתיים בכל הנוגע לסכנות של מגפת הקורונה.
לעומת זאת, כאשר בודקים את שיעור המחוסנים בני/ות 60 ומעלה לפי האשכול החברתי-כלכלי בו הם מתגוררים, התמונה מתהפכת: בראש רשימת היישובים המחוסנים מצויים יישובים יהודיים, לא חרדיים המשתייכים לאשכולות 10-7 של הלמ"ס.

לחץ וחרדה בעיקר בקרב נשים וערבים

בסגר הראשון, שיעור המתמודדים עם לחץ וחרדה בקרב כלל האוכלוסייה (בני/ות 21 ומעלה) עמד על שליש לערך (34%). שיעור זה המשיך לעלות עם היציאה מהסגר ועמד על 42% בחודש יולי. בחודש נובמבר חלה ירידה בתחושות הלחץ והחרדה המדווחות, אולם הן עדיין נותרו גבוהות ביחס לחודש אפריל ועמדו על 37%. שתי האוכלוסיות שדיווחו על לחץ וחרדה בשיעורים גבוהים היו נשים וערבים: שיעור הנשים שדיווחו על לחץ וחרדה היה גבוה מזה של הגברים, בכל אחת מנקודות הזמן שנסקרו: בחודש נובמבר 44% מהנשים ו-37% מהערבים דיווחו על תחושות של לחץ וחרדה לעומת 29% מהגברים.
נתוני הבדידות והדיכאון, כפי שנמדדו על-ידי סקרי החוסן האזרחי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מלמדים על ההשלכות הנפשיות של ההנחיות המחמירות שהוטלו על האוכלוסייה המבוגרת, שכללו ריחוק חברתי מבני משפחה וחברים. בני/ות ה-65 ומעלה בישראל סבלו מבדידות ודיכאון בשיעור גבוה מזה של כלל האוכלוסייה: בחודש אפריל 30% מהם דיווחו על בדידות ו-19% על דיכאון לעומת השיעור שדווח בקרב כלל האוכלוסייה (בני/ות 21 ומעלה): 24% ו-16%, בהתאמה.
המערכת הציבורית של בריאות הנפש הייתה במצב ירוד עוד לפני הקורונה. כך למשל תקינת חסר של מטפלים שמובילה לזמני המתנה ארוכים. כדי להימנע מהמתנה ממושכת, חלק משמעותי מהפונים לקבלת טיפול נפשי מופנים על-ידי קופות החולים למטפלים חיצוניים (פרטיים), שנמצאים בהסכמי מתן שירותים עימן, וזאת תמורת תשלום גבוה באופן משמעותי מצד המטופל-המבוטח. כעת, מערכת ציבורית מדולדלת זו תידרש להתמודד עם עליה חדה בתחלואת נפש שגרמה המגפה. הנפגעים העיקריים הם תושבים ותושבות מעוטי משאבים. מחקרים מוכיחים שאנשים החיים בעוני נזקקים ממילא לסיוע נפשי בשיעורים גבוהים מאלה של בעלי אמצעים.

נטל הדיור עלה במשבר הקורונה

משבר הקורונה, אשר פגע בהכנסות משקי בית רבים, החמיר מצב זה עוד יותר. נתונים שפירסם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מעלים כי בכ-25% ממשקי הבית שרכשו דירה בחמש השנים שקדמו למשבר, אחד מבני הזוג הוצא לחל"ת או פוטר במהלך הגל הראשון של המשבר, בחודשים אפריל-מאי 2020. לפי הבדיקה, הכנסתם של משקי בית אלו, כ-57 אלף במספר, ירדה בשיעור ממוצע של 19.6%. עובדה זו העלתה חשש כי משקי בית שהכנסתם נפגעה והם בעלי חוב משכנתא, יתקשו בהחזר התשלומים השוטפים.
הפגיעה בהכנסות של משקי הבית המתגוררים בשכירות הביאה לעלייה במספר הפונים והזכאים לסיוע בשכר דירה, וכן לעלייה במספר הזכאים הממתינים לדירה בדיור הציבורי. לפי נתונים של משרד הבינוי והשיכון שפורסמו בידיעות אחרונות, בינואר 2021 עמד מספר המשפחות הזכאיות לסיוע בשכר דירה על 178 אלף, לעומת 172 אלף בינואר 2020, ו-173 אלף בינואר 2019. מספר המשפחות הממתינות לדיור ציבורי של משרד השיכון, זכאות הניתנת לפי קריטריונים מחמירים במיוחד, עלה מ-3,722 בינואר 2020 ל-4,208 בינואר 2021.
בה בשעה שהמשבר הכלכלי שיצרה מגפת הקורונה הקשה על שוכרי הדירות ועל רוכשי דיור רבים שהתקשו לעמוד בתשלומי המשכנתא, ההטבות שניתנו על-ידי המדינה בתחום הדיור כוונו דווקא למשקיעי הנדל"ן, הנמנים בעיקר על העשירונים העליונים. במטרה מוצהרת לתמרץ משקיעי נדל"ן לחזור ולרכוש דירות מגורים ובכך לעודד את הפעילות העסקית בשוק הנדל"ן והבנייה שנפגעה בזמן משבר הקורונה, החליטה הממשלה ביולי 2020 להפחית את מס הרכישה למשקיעי נדל"ן בשיעור של 3-2 נקודות האחוז, ובכך לבטל את העלאת מס הרכישה עליה הוחלט בשנת 2015. מהלך זה אכן הביא לזינוק מחודש בשיעור הרכישות על-ידי משקיעי נדל"ן. בחודש ינואר 2021 עמד שיעור הרכישות על-ידי משקיעים על 21% מסך הרכישות, עלייה של 7 נקודות האחוז בהשוואה לינואר 2020 והרמה הגבוהה ביותר של רכישות משקיעים מאז מרס 2016 (אך עדיין נמוך משיעור הרכישות טרם העלאת מס הרכישה, שעמד בשנת 2015 על 28% מסך הרכישות).

תאריך:  21/03/2021   |   עודכן:  21/03/2021
+הפטנטים נשמרים והעניים מחכים לחיסונים
17:32 21/03/21  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה

יצרניות החיסונים אינן מוכנות לוותר על הפטנטים, המכניסים להן מיליארדי דולרים בשנה, וטוענות שזו הדרך לייצר במהירות חיסונים בטוחים  ▪  לצד זאת, הן התחייבו למכור חיסונים מוזלים למדינות העניות ומצהירות שהן עושות הכל כדי להגביר את התפוקה  ▪  וושינגטון פוסט מזכיר שלא מדובר רק בשאלה מוסרית, אלא גם בצורך מעשי - להדביר את הקורונה בטרם תפתח וריאנטים עמידים

חיסוני אסטרה-זנקה מגיעים לסנגל [צילום: מוהיזי אוליביה, AP]
+ממונה הקורונה: לא צפוי גל רביעי
17:11 21/03/21  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

פרופ' נחמן אש ציין שהירידה בנתוני התחלואה בקורונה נרשמת למרות פתיחה רחבה של המשק  ▪  "אני לא צופה גל תחלואה נוסף ומקווה שננהג באחריות כדי שזה לא יקרה"  ▪  ישראל מנהלת משא-ומתן עם מדינות אחרות להכרה הדדית בתעודות מתחסן

פרופ' אש. שבועיים מורכבים לפנינו [צילום: לע"מ]
+סייעת בלתי מחוסנת לא תיכנס לביה"ס
08:58 21/03/21  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה

בית הדין דחה את בקשתה של סיגל אבישי להורות זמנית למועצת כוכב יאיר לאפשר לה להיכנס לבית הספר בו היא עובדת, למרות שלא התחסנה  ▪  מדובר בהחלטה בבקשה לצו ביניים, אשר צפויה להגיע לבית הדין הארצי ואולי גם לבית המשפט העליון  ▪  השופטת: זכות הבריאות של התלמידים והצוות וחובת המועצה להגן על המגיעים למוסדותיה גוברת על זכויות האוטונומיה והפרטיות של אבישי

התלמידים מצויים בסיכון מיוחד [צילום אילוסטרציה: גרשון אלינסון, פלאש 90]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
משבר הקורונה פסח על עשירי הארץ
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
מעניין מאוד, מירב!!! ל"ת
אורי מילשטיין  |  21/03/21 12:02
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מגיפת הקורונה
איתמר לוין
בית הדין דחה את בקשתה של סיגל אבישי להורות זמנית למועצת כוכב יאיר לאפשר לה להיכנס לבית הספר בו היא עובדת, למרות שלא התחסנה    מדובר בהחלטה בבקשה לצו ביניים, אשר צפויה להגיע לבית הדין הארצי ואולי גם לבית המשפט העליון    השופטת: זכות הבריאות של התלמידים והצוות וחובת המועצה להגן על המגיעים למוסדותיה גוברת על זכויות האוטונומיה והפרטיות של אבישי
עידן יוסף
ועדת השרים החליטה כי גם ועדת החריגים תבוטל    בניגוד לכוונה לאפשר לעשרות אלפי ישראלים להגיע לארץ להצביע, הסרת המגבלות מאפשרת ליותר ישראלים לצאת מהארץ מאשר מספר הנכנסים אליה
עידן יוסף
קבינט הקורונה אישר: מורים בעלי תו ירוק יוכלו לעבור חופשי בין קפסולות    בתנועות הנוער ניתן יהיה לצאת לטיולים עם לינה בתנאי ש-90% מהחניכים מחוסנים
איתמר לוין
השופט יצחק עמית היטיב לתאר את המצב העובדתי בסוגיית סגירת השמים, וגם ניתח את מעט הנתונים שהואילה המדינה בטובה למסור לשופטים    המסקנה הברורה: הגבלת הכניסה לישראל נבעה מחוסר הרצון או חוסר היכולת לאכוף את חובת הבידוד, והתעלמות מן הצורך - עליו הצביע משרד הבריאות עצמו - למצוא דרכים חלופיות    מי שמתנפל על בג"ץ בגלל פסק הדין הזה, רוצה לשלוט בלי בקרה ובלי ביקורת, ומוכן לרמוס את כל מי וכל מה שיעמדו בדרכו
עידן יוסף
עד 5,000 איש יורשו להיכנס לאצטדיונים    תתאפשר הפעלת בריכת שחייה, יריד, או אטרקציה תיירותית - המצויים בשטח פתוח    הפתיחה מאפשרת כניסה גם ללא מחוסנים, למשל ילדים, באמצעות בדיקה מהירה    ההקלות ייכנסו לתוקף בשעה 17:00 ויסתיימו ב-3 באפריל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il