שופט בית המשפט העליון,
ניל הנדל, דחה על הסף (יום ד', 24.3.21) עתירה שהגיש משרד הביטחון נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, מאחר שהוא הוגש שנה לאחר אותו פסק דין.
במארס 2020 קבעה הנשיאה
ורדה וירט-ליבנה, בניגוד לעמדת המשרד, כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על מלווה של נכה צה"ל שעניינו נדון בפניה. עם זאת, הוסיפה, "אנו מוצאים לנכון שלא לקבוע מסמרות בנושא זה ואיננו סבורים כי יש בכך בכדי לקבוע באופן גורף שחוק שעות עבודה ומנוחה חל על עבודתם של כל המלווים של נכי צה"ל, וכל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו הקונקרטיות". משרד הביטחון לא היה צד לאותו הליך, אך הוא הגיש את עמדתו לבית הדין הארצי בשל השלכות הרוחב של הקביעה בנקודה זו.
בעתירתה לבג"ץ ביקשה המדינה לבטל את פסק הדין של הארצי, אך הנדל אומר: "המדינה פורשת את טענותיה כלפי פסק הדין על פני 53 עמודים, אלא שלצורך הכרעה בעתירה די בנתון המופיע בדף הפתיחה. משמע, העתירה הוגשה כמעט שנה תמימה לאחר מתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, ודי בשיהוי ממשי זה כדי לחרוץ את גורלה לשבט. לא ניתן לתלות בצוואר נגיף הקורונה את קולר השיהוי בן השנה בהגשת העתירה, וגם ההתייחסות להליך נוסף שהחל בחודש אוקטובר 2020 אינה יכולה להצדיק את הטרדת משיב 2 [ניקולאי צ'רניצ'נקו, המלווה בו עסק ההליך] בחלוף שנה תמימה מן המועד בו הסתיימו הליכי הערעור".
הנדל מוסיף: "חזקה על העותרת שאם אכן נודעות לפסק דינו של בית הדין הארצי השלכות רוחב משמעותיות - אף שבית הדין הבהיר, כי קביעתו בעניין תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה אינה גורפת, וכי 'כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו הקונקרטיות' - תיקרה לפניה הזדמנות לשוב ולהעלות את הסוגיות העקרוניות לדיון לפני הערכאות המוסמכות". השופטים
יעל וילנר ו
עופר גרוסקופף הסכימו עם הנדל. את המדינה ייצגה עו"ד אודליה גליק.