חברת החשמל תשלם קנס של 13 מיליון שקל על פגיעה בתחרות, כאשר הפסיקה שירות ייחודי שהעניקה ללקוחות שהחלו לרכוש חשמל מיצרנים פרטיים. כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בזק-רפפורט. הקנס הוטל על החברה בידי רשות התחרות, אשר גם קנסה באופן אישי שני בכירים בחברה: יעקב חאין, שהיה המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל לקוחות ופיתוח עסקי, ישלם 165,000 שקל; יעקב בלמס, אשר החליף את חאין ואף היה זמן-מה ממלא-מקום המנכ"ל, ישלם 110,000 שקל.
חברת החשמל היא מונופול בתחום ההולכה והחלוקה, בעוד בתחום הייצור יש לה מתחרים. החברה מעניקה ללקוחותיה הגדולים שירות בדמותו של "מנהל תיק לקוח": עובד המקיים קשר ישיר עם הלקוח, ומהווה כתובת מהירה לפתרון תקלות ולהוספת חיבורים, נותן מידע וסיוע בהפסקות חשמל ומטפל באמינות האספקה ואיכותה. בשנת 2017 קבע הממונה על התחרות, כי החברה ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי בשנים 2015-2013, כאשר הפסיקה שירות זה למי שעברו לרכוש חשמל ממתחרותיה.
בדחותה את ערעוריהם של החברה ובכיריה קובעת בזק-רפפורט, כי רוב השירות של מנהלי תיק הלקוח הוא במקטע האספקה והחלוקה - בו כאמור החברה מהווה מונופול - ולא במקטע הייצור, ולכן מדובר בניצול לרעה של כוחה. מנגנונים אחרים שהיו בחברה באותה תקופה לא יכלו להוות תחליף הולם למנהלי תיק הלקוח, ולכן הפסקתו של שירות זה הייתה משמעותית מבחינת הלקוחות. היא גם קובעת עובדתית, כי החברה החלה באמצע 2013 להפסיק שירות זה למי שעברו למתחריה, וכי מפברואר 2015 החלה להעניק להם שירות חלקי בלבד.
בזק-רפפורט מונה את העבירות על חוק התחרות הכלכלית שביצעו החברה ובכיריה: סירוב בלתי סביר לספק שירות; צמצום פסול של היקף השירותים, יצירת יתרון בלתי הוגן על פני המתחרים; והתניית מתן השירות המונופוליסטי בתנאים בלתי רלוונטיים. היא גם דוחה את הטענה לפיה החברה פעלה מתוך טעות בהבנת המצב המשפטי ועל-פי ייעוץ משפטי שקיבלה: "במקרה דנן לא פעלו העוררים כפי שפעלו בשל טעות במצב המשפטי, אלא מתוך מודעות לקושי המשפטי שבהתנהלותם", לאחר שהייעוץ המשפטי העמיד אותם על הבעייתיות ואף על חוסר החוקיות שבהפסקת השירות. לבסוף דוחה בזק-רפפורט את הטענות בנוגע לתקינות הליך הקנס, וקובעת שגם אם היה בהן ממש - הן אינן מצדיקות התערבות בהחלטה.
בזק-רפפורט קובעת: "שעה שחברת החשמל מעניקה לחלק מלקוחותיה במקטעי ההולכה והחלוקה שירות נחות, בשל התקשרותם של אלו עם יצרני חשמל פרטיים, שהוא מתחרה של חברת החשמל במקטע האספקה, מהווה הדבר ניצול לרעה של מעמדה של חברת החשמל מונופול במקטעי ההולכה והחלוקה. מעמד זה הוא שמאפשר לחברת החשמל להפלות בין הלקוחות השונים, באופן שמציב בפני מתחרות חברת החשמל במקטע האספקה משוכה תחרותית פסולה, שאיננה תחרות לגופו של עניין, אלא ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי. אף שמדובר בפעילות ל'שימור לקוחות', הרי שזו נעשתה תוך שימוש באמצעים העלולים לפגוע בתחרות, שכן אין מדובר בתחרות לגופו של עניין, אלא לניסיון ליצור בידול אל מול יצרני החשמל הפרטיים תוך ניצול כוח מונופוליסטי לרעה".
לגבי חלקם של חאין ובלמס אומרת בזק-רפפורט, כי הוא עולה בבירור מתוך המסמכים בזמן אמת: שניהם ידעו על ההפרה ושניהם נטלו בה חלק פעיל. השניים טענו שהופלו לרעה מול המנכ"ל דאז, אלי גליקמן, אך בזק-רפפורט מציינת שגליקמן לא נקנס משום שלא היו די ראיות למעורבותו. פסק הדין ניתן בינואר השנה, והותר לפרסום (25.3.21) לאחר מחיקת פרטים חסויים. את חברת החשמל ובלמס ייצגו עוה"ד שוקי חורש, גיתית לוין-גרינברג ודקלה אלטחן; את חאין ייצג עו"ד עופר קורלנדר; ואת הממונה על התחרות - עוה"ד יעל שיינין, מורן מיארה, איתי מילברג, טל ארנון ואלה פינברג.
