הפרקליטות ממשיכה לבצע השלמות חקירה פסולות לעדים בתיק 4000, במסווה של "ראיונות עדים" - טוענים (יום ד', 31.3.21) סניגוריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ההגנה - כולל סניגוריהם של שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ - שבה ומבקשת מבית המשפט המחוזי בירושלים לפסול את הרענונים שנערכו למנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה, ולשלוח אותו להשלמת חקירה במשטרה, בנימוק שהתנהלות הפרקליטות פוגעת קשות ביכולת לקיים חקירה נגדית לישועה.
ישועה הוא עד התביעה הראשון בשלב ההוכחות, האמור להיפתח בשבוע הבא (5.4.21). אם תתקבל בקשת ההגנה, יהיה צורך לעכב במספר שבועות את תחילת ההוכחות - עד שישועה יחקר שוב במשטרה, התיעוד של חקירותיו יועבר להגנה והיא תלמד אותו. ההנחה היא, שהשופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם לא יסכימו לדחייה כזאת, אלא יאפשרו לתביעה להסתמך על הרענונים ולהציג את המסמכים אליהם התייחס ישועה, תוך שההכרעה לגבי משקלם תידחה לפסק הדין.
ההגנה טוענת, כי המזכר שהעבירה הפרקליטות לגבי שבע פגישות הרענון עם ישועה מלמד, כי הוצגו לו לראשונה מאות מסמכים אליהם לא התייחס בתשע חקירותיו הממושכות ברשות ניירות ערך ובמשטרה. סניגוריו של נתניהו, בראשותו של עו"ד בועז בן-צור, אומרים, כי בין היתר התייחס ישועה לראשונה להודעות דוברות שהועברו לוואלה ולמהלכים שקדמו לעדותו (בעקבות טענות ההגנה במענה לכתב האישום) ואמר לראשונה שדעותיו הפוליטיות לא השפיעו על החלטותיו המקצועיות (מה שמהווה לטענת ההגנה הכוונה שלו לקראת החקירה הנגדית).
לדברי בן-צור, מזכרים על רענוני עדים שהעבירה הפרקליטות בשבוע שעבר מלמדים, כי היא נקטה אותה שיטה מול העורך הראשי לשעבר של וואלה, אבירם אלעד, ומול מי שהייתה עורכת החדשות של האתר, מיכל קליין. "זכותו של המבקש [נתניהו] להליך הוגן נפגעת, פעם אחר פעם, שעה שעדים שעדותם צפויה להישמע בתוך זמן קצר נקראים למשרדי המאשימה, ומוסרים גרסאות שזכרן לא בא בחקירותיהם ביחס לחומרי החקירה - כך שהדברים יישמעו לראשונה על דוכן העדים. למעשה, אנו חוזים כעת בהיפוך סדרי בראשית: המאשימה הופכת עצמה לרשות חוקרת, וערב פתיחת שלב ההוכחות מנהלת 'חקירות' מחודשות, מחוץ לחדרי החקירות וכשהיא רואה עצמה משוחררת מהכללים החלים על חקירות עדים".
בן-צור ופרקליטיהם של אלוביץ - בראשותם של עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר - אומרים, כי הפרקליטות לא הגיבה לגופן של הטענות שהעלו בבקשותיהם בשבוע שעבר. היא לא התייחסה לעובדות שעלו מן המזכר שלה-עצמה ולא הסבירה מדוע הציגה לישועה לראשונה מסמכים והקלטות שהיו ברשות החוקרים לאורך כל הדרך. "כעת, ולאחר שנחשפה לטענות ההגנה שהובאו בפירוט במסגרת התשובה לאישום, המאשימה הבינה שעליה להשלים את העניין, ו'לשפץ' את העדות לקראת החקירה בבית המשפט", טוען בן-צור.
הטענה העיקרית של ההגנה היא, שהצגת חומר ראיות לראשונה בפני עד צריכה להיעשות בידי הרשות החוקרת, על כל כללי התיעוד המחייבים אותה, ולא ברגע האחרון בידי הפרקליטות שיכולה להסתפק במזכר קצר של עיקרי הדברים, ובלא שניתן לדעת האם הוא תודרך מה לענות. הסניגורים מזכירים, כי תשע חקירותיו של ישועה הניבו תמליל בן 1,400 עמודים, בעוד שבעת מפגשי הרענון איתו סוכמו במזכר בן שבעה עמודים בלבד.
חן ורוזן-עוזר מוסיפים, כי התנהלות זו של הפרקליטות מהווה חריגה מהצהרותיה בפני בית המשפט, לפיהן ככלל - העדים יעידו על בסיס הראיות שהוצגו להם בחקירותיהם, ורק במקרים חריגים יוצגו להם מסמכים נוספים. לדבריהם, לא ניתן להשלים עם מצב בו הפרקליטים מציגים לישועה מאות עמודים ומבקשים את התייחסותו העניינית אליהם, ולאחר מכן טוענת הפרקליטות שמדובר רק ב"דוגמאות" וב"רוח הדברים". עוד הם טוענים, כי במסגרת הרענונים נשאל ישועה על נושאים שכלל לא עלו בחקירותיו ושהוא מסר בהם גרסה הסותרת חזיתית גרסאות קודמות שלו.
