X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  חדשות / מבזקים
קיקטורה אנטשימית
האנטישמיות בעולם בשנת 2020 - שנת הקורונה:
ירידה באלימות הפיזית לצד החמרה באנטישמיות ברשת
בשנת 2020 ירד מספר האירועים האלימים על-רקע אנטישמי בעולם מ-456 (2019) ל-371 (2020) במקביל חל זינוק של מעל 20% במספר הכולל של חילולי בתי הכנסת, בתי הקברות והשחתת האנדרטאות לשואה (מקומות אלה היו סגורים או לא מוגנים בשל הסגר והפכו לטרף קל עבור בריונות אנטישמית) במהלך השנה התפתחו תופעות חדשות ברשת, כמו ה-zoom bombing ו"הרשת האפלה" שקשה לכמת את היקפן

מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב והקונגרס היהודי האירופי מפרסמים (יום ד', 7.4.21) את דוח האנטישמיות לשנת 2020 - שנת הקורונה - המצביע על מגמות סותרות: מצד אחד, ירידה באלימות הפיזית שנובעת מהסגרים שהוטלו בארצות השונות ואשר צמצמו את המפגשים בין יהודים לבין אנטישמים אלימים. מצד שני, הפניית אצבע מאשימה כלפי היהודים (האשמים כביכול באסון שפקד את העולם) שבאה לידי ביטוי בהחמרה בהתבטאויות בוטות ואנטישמיות ברשתות האינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט.
הדוח מסתמך על אלפי דיווחים ממוקדים שונים בעולם שהתקבלו במהלך שנת 2020 ברשת הבינלאומית שהוקמה על-ידי מרכז קנטור לפני שנים אחדות, ובה כ-60 משתתפים ששולחים מידע שוטף על אנטישמיות בעולם.
הסגר בארצות השונות הפחית את אפשרויות המפגש בין יהודים לבין חורשי רעתם, ומספר האירועים האלימים ירד בשנת 2020 מ-456 ל-371, מספר שאפיין את השנים 2018-2016. איש לא נרצח השנה בשל יהדותו, ומספר הפגיעות הפיזיות באנשים ירד מקרוב ל-170 בשנת 2019 ל-107 ב-2020 (אם כי התקפות פיזיות יכלו להיגמר באב"דות בנפש). גם הפגיעה ברכוש פרטי ירדה מ-130 מקרים ל-84, משום שאנשים נמצאו לרוב בבתיהם. ברוב הארצות חלה ירידה במספר של המקרים האלימים, בתקיפת אנשים ורכושם, באיומים ובהצתות, אך רמת הוונדליזם כלפי רכוש ומוסדות יהודיים נשארה כמקודם ובמקרים מסוימים אף עלתה (ראה טבלה).
מספר חילולי בתי הקברות והשחתת האנדרטאות לשואה ואחרות בעולם כולו, עלה מ-77 (2019) ל-96 (2020), כי אלה נמצאים במרחב לא מוגן, וגם מספר בתי הכנסת שנפגעו עלה מ-53 (2019) ל-63 (2020), שכן הם עומדים סגורים, טרף קל.
בארה"ב ניכרת מגמת עליה במספרי המקרים האלימים מזה כמה שנים, עד ל-119 השנה (לעומת 99 ב2017 למשל), וגם בגרמניה הייתה עלייה בכלל המקרים, מ-2032 מקרים בסך-הכל בשנת 2019 ל-2275 ב-2020, ובהם 59 מקרי אלימות. בשתי הארצות מהווים מקרי הוונדליזם את הרוב.
ירידה משמעותית נרשמה באוסטרליה, אנגליה ובייחוד בצרפת, שם הודיעו משרד הפנים והקהילה היהודית על ירידה של 50% במקרים מכול הסוגים, בגלל הסגר ההדוק, וכך גם בקנדה, שם ירד מספר המקרים האלימים לפחות ממחצית. עיקר המקרים מתרחשים בשש הארצות בהן חיות קהילות יהודיות גדולות, והן ארה"ב, קנדה, הממלכה המאוחדת, אוסטרליה, צרפת וגרמניה, ואילו ביתר ארצות העולם, למעט אוקראינה, המספרים הם חד-ספרתיים.
אנטישמיות במרשתת
כיוון שהמרחב הציבורי נסגר בתקופת הקורונה ואנשים נשארו בבתיהם, התחזקה מאוד הפעילות ברשתות החברתיות, ופעילות אנטישמית בכללה, והיא התאפיינה בתוקפנות ובאלימות מילולית. תופעות אלה מטבען קשות לכימות.
  • תופעת ה-zoom bombing: השימוש בזום הפך לאמצעי קשר יעיל ונפוץ, שגם בו אפשר לפגוע על-ידי התפרצות בריונית לאירוע וירטואלי שמקיימים בתי כנסת, קהילות וסטודנטים יהודים, כדי למנוע את המשכו, לנצל את הבמה ולהציג צלבי קרס, מצגות משלהם, נאומים של נציגיהם ועוד. בארה"ב בלבד נרשמו 200 מקרי zoombombing.
  • התפתחות הרשת האפלה: קבוצות קיצוניות, בייחוד קבוצות ימניות, כמו חסידי העליונות הלבנה וניאו-נאצים, עזבו את הרשתות החברתיות הגלויות, וירדו לרשת שהתפתחה מאוד בשנה החולפת, והיא הרשת האפלה, שאין עליה פיקוח והגבלות. שם הן מפעילות באין מפריע אתרים משלהן שקשה מאוד לעקוב אחריהם. כלומר - חלה ירידה במספרי ההתבטאויות ברשתות הגלויות, אך במקביל חלה התחזקות של הפעילות ברשת האפלה.
ההתנגדות לחיסונים והשואה, בארץ ובחו"ל
מתנגדים לחיסונים השוו את ההגבלות והסגר שנועדים לצמצם את התפשטות המגפה למדיניות המשטר הנאצי, והאשימו את הממסד והממשלות בארצות השונות בהפעלת אמצעי כפייה: הסגר הושווה לכליאה בגטאות ובמחנות, החיסונים הם בגדר ניסויים רפואיים, תעודה המקנה זכויות לאחר חיסונים היא סלקציה, מתנגדי החיסונים נרדפים כמו יהודים - אלה ואלה אינם רצויים - על שער אושוויץ יש לכתוב: החיסון משחרר, וכך הלאה.
בגרמניה, שבה ההתנגדות לחיסונים חזקה במיוחד, מפגינים יצאו לרחובות כשעל בגדיהם טלאי צהוב ובמרכזו כתוב "לא מחוסן" במקום המילה יהודי, וקראו לקנצלר מרקל נאצית.
הופעת החיסונים, ומבצע ההתחסנות בישראל, המסתייע בישראלים וביהודים העומדים בראש החברות המייצרות אותם, כמו טל זקס, מנהל המחקר הרפואי של חברת מודרנה, ואלברט בורלא, מנכ"ל פייזר, חיזקו את הגישה המאשימה - הנה ישראלים ויהודים עושים יד אחת, כדי שישראל תהיה הראשונה להבריא, ויתר ארצות העולם צריכות להתחנן ולעמוד בתור לפני יהודים.
בחודשי הקיץ נחלשה ההאשמה של יהודים וישראלים בהפצת הקורונה, והיא התחזקה שוב בסתיו, עם הופעת החיסונים. בין לבין התרחשו אירועים בולטים נוספים, כמו רצח ג'ורג' פלויד, תנועת ה-Black Lives Matter וקביעת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי בלוקסמבורג שמותר למדינות לאסור את השחיטה הכשרה, שחיזקו ביטויים והתקפות אנטישמיות.
עם זאת אפשר להצביע על הישגים חשובים במאבק באנטישמיות, כמו מינוי שליחים מיוחדים (special envoys) בארצות ובמוסדות נוספים, אימוץ גובר של הגדרת העבודה של האנטישמיות, הקצאת תקציבים לביטחון הקהילות והגברת ההגבלות על הרשתות החברתיות. מרכז קנטור ממפה את אימוץ הגדרת העבודה של האנטישמיות בעולם ואת הוויכוח הסוער סביבה.
עורכת המחקר, פרופ' דינה פורת (ראש מרכז קנטור): "המציאות בימי הקורונה הכתיבה את אופיה ואת ממדיה של האנטישמיות בשנת 2020, שנה שהייתה מתוחה וסוערת בעולם כולו. דעות קדומות, אמונות טפלות, פחדים קמאיים ותיאוריות הזויות צפו ועלו על פני השטח. ביטויי האנטישמיות, המילוליים והחזותיים, היו קשים ומקוממים. האשמת יהודים וישראלים ביצירתו ובהפצתו של נגיף הקורונה, Judeovirus, הייתה המוטיב המרכזי בביטויים האנטישמיים, והיא נובעת מפחד עמוק מפני דמות היהודי/הישראלי כמפיץ מחלות בעבר ובהווה".
ד"ר משה קנטור, נשיא הקונגרס היהודי האירופי: "בשנה של מגבלות חמורות וסגרים, טבעי שנראה ירידה במספר התקיפות האלימות נגד יהודים. אולם, עם הגידול באנטישמיות ברשת, גל ההתקפות הבא נגד יהודים ומטרות יהודיות יכול היה להיות ממש מעבר לפינה. בתקופות של משברים חברתיים וכלכליים, היהודים תמיד היוו מטרה ושעיר לעזאזל, וראינו זאת לאורך כל מחזור מגפת הקורונה. היהודים הואשמו בכך שגרמו לנגיף וגם לחיסון, כולל השוואה של המגבלות והחיסונים עם המדיניות האנטישמית של הנאצים, מה שנועד למזער את ממדי השואה וחשיבותה ולהקטין את הרצח של שישה מיליון יהודים. אנו מקווים שמה שאנחנו עדים לו אינו השקט שלפני 'הסערה המושלמת' של שנאת היהודים בשנים הבאות."

תאריך:  07/04/2021   |   עודכן:  07/04/2021
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות מירב ארד לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ירידה באלימות הפיזית לצד החמרה באנטישמיות ברשת
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
כמה היו בארץ?
פלג א  |  7/04/21 13:10
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
מירב ארד
מתוצאות המחקר עולה כי מספר השנים עליהם דיווחו הניצולים כי חיו ללא אף בן משפחה מדרגה ראשונה וכן מידת חווית הבדידות שלהם במהלך השואה, היו קשורים למידה בה הם מדווחים כי הם חשים בדידות כיום: ככל שהם חשו בודדים יותר בזמן השואה, כך עולה הסיכוי שהם יחושו בודדים יותר כיום
איתמר לוין
מעיד שבכירים בקבוצת בזק - סטלה הנדלר ואור אלוביץ - לחצו עליו להמשיך את הסיקור המוטה לאחר שהפסיק אותו בדצמבר 2016    טוען שבני הזוג אלוביץ ולאחר מכן ניר חפץ ורן ברץ פסלו מינויים של עורכים ועיתונאים באתר, בנימוק שהם עצמאיים ולא יסכימו להתערבות בתכניהם; מזכיר בהקשר זה את טלי בן-עובדיה, אילה חסון, ינון מגל ואבי אלקלעי    ישועה: המסר לאורך השנים היה שאם נרגיז את נתניהו - ייגרם לבזק נזק במיליארדים
מירב ארד
מירב ארד
בממשלה שאנחנו מנסים להקים יהיו 3 מפלגות ימין מובהקות (ימינה, תקווה חדשה וישראל ביתנו), שתי מפלגות מרכז ושתי מפלגות שמאל ציוני    "המטרה הייתה ונשארה אחת: להקים ממשלת הסכמה לאומית, שתטפל במשבר העמוק שאנחנו נמצאים בתוכו"
מירב ארד
הוסיף: עם זאת כשאנחנו מסתכלים בפן של יציבות פיננסית, אנחנו לא רואים בעיה    הדגיש את חשיבות העברת התקציב וקיומה של ממשלה יציבה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il