היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מצהיר כי מערכת המשפט במדינת ישראל מחויבת באופן חסר פשרות לשלטון החוק ולעקרונות היסוד של הדין הבינלאומי. בהודעה שפרסם (יום ה', 8.4.21) לציון 60 שנה לפתיחת משפט אייכמן, הדגיש מנדלבליט כי המשפט שנערך בישראל לנאצי הבכיר הותיר חותם על השיטה המשפטית הנהוגה בישראל ומחוצה לה, ותרם תרומה חשובה להתפתחות המשפט הפלילי הבינלאומי.
לפני 60 שנה בדיוק נפתח בבית העם בירושלים משפטו של אדולף אייכמן. בית המשפט מצא כי אייכמן, פושע המלחמה הנאצי שהיה מהאחראים הראשיים להוצאתה לפועל של תוכנית הפתרון הסופי להשמדת היהודים במלחמת העולם השנייה, אשם בפשעים נגד העם היהודי, בפשעים נגד האנושות ובפשעי מלחמה על בסיס החוק לעשיית הדין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950, וגזר עליו עונש מוות. בסוף חודש מאי 1962 דחה בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים את ערעורו של אייכמן, וזמן קצר לאחר מכן בוצע גזר הדין.
"קיום המשפט בישראל נתן ביטוי למחויבות של המדינה הצעירה לשלטון החוק. בנוסף, פסק הדין אישר את העיקרון העומד בבסיס המשפט הפלילי הבינלאומי המודרני, לפיו ישנם מעשים שהם כה חמורים, שהאיסור עליהם הוא אוניברסלי, ושהאחראים עליהם צריכים לתת את הדין על מעשיהם באופן אישי", אמר.
לדבריו, מדינת ישראל השכילה מראשית ימיה לבנות מערכת משפט מקצועית, עצמאית ואיתנה, שאינה נרתעת מיישום חסר פניות של הדין. "עם ציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה במדינת ישראל, ובמלאת 60 שנים לפתיחתו ההיסטורית של משפט אייכמן, נזכור ונבטיח: מערכת המשפט ואכיפת החוק במדינת ישראל תמשיך במחויבותה חסרת הפשרות לשלטון החוק, לערכיה היהודיים והדמוקרטיים ולעקרונות היסוד של הדין הבינלאומי".
בכך מתייחס היועץ המשפטי לממשלה למחויבות הישראלית לחקירה ולשפיטה עצמאיים במקרים שבהם קיים חשד לביצוע עבירות על-ידי חיילים ישראלים במהלך לחימה. זאת, מתוך התפיסה שכל עוד מתקיימים חקירה ושפיטה עצמאיים של החשדות בתוך המדינה - אין לבית הדין הפלילי בהאג כל סמכות לחקור את אזרחי המדינה המדוברת.
מנדלבליט הוסיף כי ייחודיותו של משפט אייכמן בהשוואה למשפטים קודמים, לרבות אלו שנערכו בטריבונל הבינלאומי בנירנברג, היא בכך שבמרכזו עמדה שואת העם היהודי, ובכך שהוא התקיים במדינה שבה נמצאו באותה עת רבים מקורבנות השואה. "בישראל גם רוכזו ונשמרו רבים מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט במהלך ההליך. ניצולי השואה קיבלו במה פומבית להשמיע את עדויותיהם, באופן ששינה ללא היכר את עיצוב תפיסת הציבור הישראלי את אירוע השואה ואת היחס לשורדי השואה", ציין והוסיף כי משפט אייכמן הותיר חותם על השיטה המשפטית הנהוגה בישראל ומחוצה לה, ותרם תרומה חשובה להתפתחות המשפט הפלילי הבינלאומי.
"ההחלטה של מדינת ישראל הצעירה להביא את אחד מגדולי צוררי העם היהודי למשפט ולהעמידו לדין של צדק, היא ביטוי נוסף לניצחון הרוח היהודית ולעוצמה המוסרית של מדינתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, ששלטון החוק הוא אבן יסוד בקיומה", דברי מנדלבליט.