עתירת סרק נגד שירה איסקוב

שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, דחה על הסף (יום א', 11.4.21) עתירה נגד בחירתה של שירה איסקוב להדליק משואה ביום העצמאות הקרוב. אלרון קובע, כי אין עילה להתערבותו של בג"ץ בנושא זה. את העתירה הגישה עמותת "אבות למען צדק", הטוענת באתר האינטרנט שלה: "בישראל ישנה אפליה מבנית קשה לרעת גברים, בחקיקה, בהחלטות ממשלה, בפעילויות מוסדות השלטון ופסיקות בתי המשפט". מטרות העמותה הן "קידום מדיניות חברתית-משפחתית בכל תחומי החיים, תוך שיקום וחיזוק מעמד התא המשפחתי. קידום הזכות להיות גבר ואבא כשווה ערך וזכויות בפני החברה הישראלית וכל מוסדות המדינה. הקמת 'קהילות תומכות' לצורך מענה הוליסטי לגברים במגוון תחומים". בתוכנית העבודה שלה לשנה הנוכחית נטען, כי "בתקשורת הישראלית קולם של הגברים בישראל לא נשמע, מיצוב דעת הציבור והצגתם כמסוכנים לנשים מאפשר חקיקה קיצונית ואלימה ובלתי מאוזנת". לכן, העמותה מתכננת לפעול ב"קידום הסברה וחשיפת הציבור לתופעת אפליית הגברים". לטענת העמותה, "300 גברים בשנה מתאבדים בישראל, מרביתם בעקבות התעמרות מערכת המשפט ונשים". בעלה לשעבר של איסקוב, אביעד משה, מואשם שניסה לרצוח אותה לעיני בנם הפעוט ופצע אותה קשה. השר חילי טרופר החליט, על-פי המלצת הוועדה הציבורית בראשות אביב משה, כי איסקוב תדליק השנה משואה לצידה של עדי גוזי - שכנתה שהצילה את חייה. הוועדה נימקה את המלצתה בכך שאיסקוב החליטה להיחשף כבר בעת אשפוזה "על-מנת לעזור לעוד נשים שחיות במעגל האלימות לקום ולעשות מעשה, ולהעלות את נושא האלימות נגד נשים לסדר היום הציבורי". ואילו גוזי הפכה "לקול בולט במאבק נגד נשים ופעולותיה עוררו הערכה רבה בציבור". אלרון אומר כי די בכך שהעמותה לא צירפה את גוזי כמשיבה, כדי לדחות על הסף את העתירה - שכן קבלתה עתידה להשליך גם עליה. מעבר לכך, העתירה אינה מגלה כל עילה להתערבות, שכן - כפי שכבר נפסק - "אין זה מדרכו של בית המשפט להתערב בשיקוליהם של ועדות וגופים העוסקים במתן פרסים וציונים. כך במשפט הפרטי... וכך גם במשפט הציבורי, כשההחלטה על מתן הפרס היא של גוף מקצועי אשר בידו הנתונים והידע לקבל את ההחלטה"; ומדיניות זו חלה גם על טקס המשואות. העמותה חויבה בהוצאות בסך 3,000 שקל לאוצר המדינה. השופטים עוזי פוגלמן וג'ורג' קרא הסכימו עם אלרון. את העמותה ייצגה עו"ד נעמה סלע.