פסק דין של סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אליהו ביתן, מעלה חשש ממשי להודאת שווא והרשעת שווא במסגרת הסדר טיעון. הנאשם הודה והורשע למרות שהפרקליטות אישרה, כי קיים ספק ממשי בדבר זהותו כמבצע השוד שיוחס לו - ספק שאמור היה לפעול לטובתו ולהביא לזיכויו.
ארטיום פרידמן הודה, כי באוגוסט אשתקד ניסה לחטוף את ארנקה של קשישה בת 80 בפארק באשקלון. עוד הודה, כי עשר דקות לאחר מכן ניסה לפרוץ למכונית חונה, ונמלט כאשר בעליה הבחין בו. במסגרת ההסדר, הודה פרידמן בעבירות של נסיון שוד וחבלה במכוון ברכב, והצדדים ביקשו לגזור עליו 30 חודשי מאסר.
התובעת, עו"ד רותם צריקר-קובי, אמרה: "ההסדר גובש לאחר ששמענו את טענות הסניגור ולאחר שגילינו שיש קושי ראייתי של ממש. הנאשם נעצר לאחר האירוע המתואר באישום השני ולמעשה האישום הראשון מבוסס על ראיות נסיבתיות. הקושי העיקרי נגע לעובדה שהמתלוננת באישום הראשון מסרה תיאור שונה של החשוד וגם של פרטי הלבוש שלו. בנוסף, הידית שנמצאה בזירה ועליה נמצא דנ"א של הנאשם, לא הוצגה למתלוננת ולכן לא ניתן היה לקשור את הידית לארנק". פרידמן אישר את הודאתו וייחס את העבירות שביצע לשימוש בסמים.
באמצו את ההסדר (14.4.21) אומר ביתן: "המאשימה הסבירה את הסדר הטיעון בקושי ראייתי ממשי, הנוגע לזיהויו של הנאשם כמי שביצע את עבירת ניסיון השוד. נתון זה בהחלט משמעותי ומצדיק הסכמה להסדר טיעון הכולל המלצה לעונש מקל יחסית". הוא גם חייב את פרידמן לפצות את המתלוננת ב-2,000 שקל.
מדבריה של צריקר-קובי ומגזר דינו של ביתן עולה, כי היה קיים ספק ממשי האם פרידמן ביצע את נסיון השוד - הן משום שהתיאור שמסרה הקשישה היה שונה מהותית, והן משום שהמשטרה לא טרחה לבדוק האם הידית שמצאה בזירה השתייכה לתיק אותו ניסה לחטוף. על פניו, מדובר בספק סביר שאמור היה להוביל לזיכויו של פרידמן. למרות זאת, הפרקליטות והסניגור, עו"ד ליאור רונן, הגיעו להסדר במסגרתו הודה פרידמן בעבירה זו, החמורה מבין השתיים שיוחסו לו.
