שלוש השנים בהן ניתן לטעון לקיומו של חוב אבוד לצורכי מס, מתחילות מיום הוצאת החשבונית ולא מן היום בו החוב הפך בפועל לאבוד. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, הרי קירש.
בעקבות פסיקת בית המשפט העליון תוקן חוק מע"מ, כך שאם עוסק אינו מצליח לגבות תשלום בגינו הוציא חשבונית ("חוב אבוד") - הוא יכול לקזז אחורה חשבונית זו, וכך להימנע מתשלום המע"מ המופיע בה. התקנות קובעות, כי "הודעת זיכוי תוצא לא יאוחר משלוש שנים ולא לפני שישה חודשים מהיום בו הוצאה חשבונית המס בשל העסקה הרלוונטית". במקרה בו נדון בפני קירש טענה החברה שהוציאה את החשבוניות, כי יש למנות את התקופה מהמועד בו התברר לה שאינה יכולה לגבות אותן מן הלקוח - סוחר גדול ברצועת עזה.
הירש דוחה בנחרצות (7.4.21) פרשנות זו: "לשון התקנה ברורה: הוצאת הודעת זיכוי יכולה להיעשות 'כל עוד לא חלפו שלוש שנים' מן המועד שבו 'הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר החוב'. הביטוי 'מהמועד שבו הוצאה חשבונית המס' איננו מותיר מקום לספק או לפרשנות. בתקנת המשנה הנדונה מתקין התקנות קבע חלון זמנים מוגדר להוצאת הודעת זיכוי - מצד אחד, אין להוציא הודעת זיכוי מוקדם מדי, דהיינו לפני חלוף שישה חודשים ממועד הוצאת החשבונית המקורית, שמא יזדרזו העוסקים להוציא הודעות זיכוי לפני שהיה סיפק בידם למצות את נסיונות הגבייה מול הלקוח. ומן הצד השני, לא מאוחר מדי, שמא אפשרות הצגת החוב כאבוד תהיה פתוחה בפני העוסק משך שנים רבות.
"...מחוקק המשנה דיבר בקול ברור וחד-משמעי: מגבלת שלוש השנים נמדדת 'מהמועד בו הוצאה חשבונית המס' ולא מן המועד שבו החוב הפך להיות אבוד. ניסוח זה משקף החלטה מהותית של מחוקק המשנה אשר לחלון הזמן המותר להוצאת הודעת זיכוי. אילו מחוקק המשנה היה רוצה להעניק לעוסק הנושה חלון זמן של שלוש שנים לאחר הפיכת החוב לאבוד, הוא היה צריך להשתמש בניסוח אחר לחלוטין".
קירש דחה את ערעורה של חברת צנציפר, העוסק בסחר בתבואות ומספוא לענף ייצור המזון, על סירובו של מע"מ לאפשר לה לקזז חוב אבוד של 16 מיליון שקל (כולל מע"מ בסך 2.2 מיליון שקל) מפעילותה ברצועת עזה. החוב נוצר בשנים 2008 ו-2012, בעיקר מול חברת נפקו העזתית, בשל השתלטות חמאס על הרצועה. צנציפר, חברה פרטית הפועלת מזה כ-100 שנה, הייתה בעלת מחזור של 743 מיליון שקל בשנת 2018; בשנת 2008 היה המחזור שלה מול נפקו 38 מיליון שקל. קירש קיבל את הטענה שמדובר בחוב אבוד, שכן צנציפר ניסתה לאל הצלחה לגבותו, אל דחה את ערעורה משום שהיא ביקשה רק בשנת 2017 להכיר בסכומים אלו כחובות אבודים - דהיינו, הרבה למעבר למגבלת שלוש השנים. צנציפר חויבה בתשלום הוצאות בסך 36,000 שקל. את החברה ייצג עו"ד גיל רון, ואת מע"מ - עו"ד יונתן בן-דוד.
