בתי הדין השרעיים - המקבילה המוסלמית לבתי הדין הרבניים, ובעלי הסמכות הבלעדית בנושא גירושין של מוסלמים - מתנים את זירוזן של תעודות גירושין בכך שהצדדים יתחייבו שלא לערער על פסקי דין. כך מגלה פסק דינו של שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, הקובע שמדובר בהתנהלות פסולה.
הנדל אומר (19.4.21): "הפרקטיקה שבמסגרתה בית הדין השרעי מאיץ את הנפקת תעודות הגירושין 'בתמורה' לוויתור של הצדדים על זכות הערעור, מעוררת קושי רב. כפי שציינתי בהליך אחר, עמדתי היא כי 'אין בהסכמת הצדדים כדי להעניק תוקף להסדרים הפוגעים בזכויות מהותיות - דוגמת שלילת זכות הערעור, שיש הסבורים כי היא מהווה זכות חוקתית, ולו מוגבלת'. לחלופין, אף אם נניח כי ניתן לוותר על זכות זו בתנאים מסוימים, אין זה ראוי כי ערכאה שיפוטית 'תעודד' את האזרחים המתדיינים לפניה לוותר על זכות הערעור, באמצעות כריכת ויתור זה בהנפקה מהירה יותר של תעודות גירושין.
"גם אם כוונת בתי הדין היא להאיץ את הליך הגירושין, ובכך לסייע לצדדים, נוצר מעין ניגוד עניינים מוסדי. בראייה זו, יש להדגיש כי מבחינה מעשית התקופה להגשת ערעור עומדת על 20 יום. אין ברצון 'לחסוך' תקופת המתנה קצרה זו כדי להצדיק מתן ויתור על זכות הערעור לפני הערכאה, בית הדין השרעי, שפסק דינה יהא מושא הערעור לפני בית הדין השרעי לערעורים". הנדל מציין, כי היועץ המשפטי לבתי הדין השרעיים הודיע שיבחן את המשך הנוהג הקיים - והנדל מבהיר ש"עליו לפסול בהתאם, כמפורט בפסקה הקודמת", דהיינו לבטל אותו.
הדברים נאמרו במסגרת החלטתו של בג"ץ לדחות ערעור על החלטת בית הדין השרעי בעכו ובית הדין השרעי הגדול, אשר דחו בקשה של אישה לביטול הסכם גירושין. הנדל קבע, כי אין זה מקרה נדיר בו בג"ץ יתערב בפעילותו של בית הדין הדתי, שכן בתי הדין לא חרגו מסמכותם ואין סיבה להתערב בממצאיהם העובדתיים. השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון הסכימו עם הנדל. את האישה ייצגו עוה"ד היבא זועבי ויהושע רובין, את הגבר ייצגו עוה"ד בנימין חסנין ופהד חג'אזי, ואת בתי הדין - עו"ד מוחמד דיק.
