רדנסקי מוביל בחמש השנים האחרונות כיוון חדש יחסית במעבדת לבנברג - גידול (במעבדה) של רקמה משולבת המכילה שריר ועצם ולא פחות חשוב - את מערכת כלי הדם החיונית להיקלטותה העתידית של העצם המהונדסת בגוף.
יצירת כלי דם ברקמה מהונדסת היא אתגר קשה ממילא, אך היא קשה שבעתיים ברקמת עצם בשל צפיפותה וקשיחותה. הפתרון שפיתחו חוקרי הטכניון מבוסס על צימוד בין העצם לרקמה רכה השולחת לתוך העצם את כלי הדם. כדי לבחון את ישימות הטכנולוגיה בהיבט הקליני הושתלה העצם עם כלי הדם בגופה של חיית המודל ואכן, כלי הדם של העצם המושתלת התאחו עם כלי הדם של האיבר הפגוע, המתלה הוטמע ברקמת היעד ותוך שבועות ספורים הושגה החלמה מלאה.
"המחקר של עידן מבטא את השילוב הייחודי שהפקולטה מקדמת - שילוב בין הנדסה ורפואה", אומרת פרופ' לבנברג. "הוא רתם הבנה מעמיקה של תהליכים ביולוגיים, ואת כלל הידע שרכש בלימודי הכירורגיה ורפואת השיניים, לפיתוח של טכניקה חדשה לשיקום רקמות פגועות. היה כאן גם שיתוף פעולה חיוני ומועיל בין פקולטות שונות בטכניון, בין ישראל לחו"ל ובין אקדמיה לתעשיה: את שתלי העצם קיבלנו מפרופ' גורדנה ווניאק-נובקוביץ' שבאוניברסיטת קולומביה, ומומחי חברת Bruker-Skyscan סייעו לנו רבות בדימות כלי הדם המהונדסים ורקמת העצם בתוך הרקמות המתחדשות. שיתוף פעולה זה, עם הסיוע הנדיב של קרן המחקר האירופית (ERC) והקרן הלאומית למדע (ISF), אפשרו לנו לרשום את ההישג הזה, שאנו מתכוונים להמשיך ולפתח לטובת השתלה בבני אדם".
בתום הדוקטורט מתכנן ד"ר רדנסקי לחזור לקליניקה ולהתחיל את תוכנית ההתמחות בכירורגיית פה ולסת עם אוריינטציה מחקרית במרכז הרפואי לגליל, תחת ניהולו של פרופ'
סאמר סרוג'י. שם הוא מקווה ליישם את ההישגים של המחקר הנוכחי ולהטמיע פתרונות מתחום הנדסת הרקמות כדי לתרום לטיפול במטופלים. לדבריו, "פגיעות בלסת פוגעות באופן דרמטי באיכות החיים של המטופלים. הדפסת שתלי טיטניום היא פתרון ביניים מועיל עם תוצאות סבירות, אבל עם כל ההתקדמות הטכנולוגית, הטיטניום מאפשר איחוי מכני בלבד בין השתל לאיבר הפגוע, ללא הטמעה ביולוגית. כאן אנחנו נכנסים לתמונה, והשאיפה שלנו היא לפתח במעבדה עצם שלמה שתחליף את הלסת על כל מרכיביה. נדרשת כאן המון עבודה, אבל המחקר שלנו מראה שאנחנו בדרך הנכונה, והוא רלוונטי לא רק לשיקום לסת אלא לכל תהליך כירורגי שמערב עצם ורקמה רכה".