כיבוד החוק היה לזרא בעיני גורמים שונים

"מזה זמן, כולל בימים אלה ממש, אנו מצויים בתקופה של עימות ושל התלהמות ביקורתית הולכת וגוברת של המערכת הפוליטית כלפי מערכת המשפט, וכלפי מערכות אכיפת החוק כולן. התפיסה בדבר חשיבות המשפט וכיבוד החוק ומשרתיו, הייתה לזרה בעיני גורמים שונים בחברה הישראלית ובמערכת הפוליטית". כך אומר (יום ה', 29.4.21) השופט מני מזוז, עם פרישתו מבית המשפט העליון. מזוז בחר לפרוש לאחר 6.5 שנות כהונה וחמש שנים לפני גיל הפרישה הקבוע - 70. מזוז הוסיף: "מציאות זו אומנם מקשה על בית המשפט במילוי ייעודו ותפקידו, ומאתגרת אותו כמעט על בסיס יום-יומי. ואולם קושי זה אך מדגיש ומחדד במשנה תוקף את החשיבות הרבה של עמידת בית המשפט על תפקידו החוקתי-חברתי החשוב בהגנה על ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם, בבחינת 'אם לעת כזאת הגעת למלכות'". לדבריו, ההתקפות נגד הביקורת השיפוטית של בג"ץ על החקיקה אינן חדשות. והוא ציטט: "אני מציע לא להסתפק ב'עצמאות המשפט' כי אם לחרות על דגלנו את עליונות המשפט... עליונות המשפט - למה? יש וישאלונו - בשם ה'דמוקרטיה' כמובן: כלום זה דמוקרטי, שחמישה או שבעה או 11 אנשים, אשר לא נבחרו על-ידי העם, יוכלו לבטל על-ידי החלטתם... החלטה שנתקבלה בצורת חוק על-ידי נבחרי העם? זוהי שאלה מדיחת-דעת: הדמוקרטיה, המוצגת על-ידי מי שהציג את השאלה הזאת, אינה אלא סילוף מושג של שלטון העם... זו דמוקרטיה מזויפת... על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחרות, לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו - המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו - לשלול את הזכויות הללו. את זאת אפשר להשיג רק בדרך של עליונות המשפט". מזוז הוסיף: "דברים אלה, הרלוונטיים היום יותר מתמיד, אינם דברים של מונטסקיה, או ג'פרסון, ואף לא של נשיאת ביהמ"ש העליון בטקס מינוי שופטים בבית הנשיא. אלה מקצת הדברים שאמר ח"כ מנחם בגין המנוח, בשנת 1951, בנאום שנשא בפני ועידת תנועת החרות. זה היה עשוי להיות מאוד מרענן לשוב ולשמוע היום, כעבור כ-70 שנים, דברים דומים". הנשיאה אסתר חיות ציטטה בדברי הפרידה דברים שאמר מזוז שנה לפני מינויו לבית המשפט העליון: "המשפט אינו חזות הכול. יש לו תפקיד חשוב וחיוני, אבל אסור להטיל לפתחו את האחריות הבלעדית או העיקרית לעיצוב תרבות שלטונית וציבורית ראויה. יותר מזה, עצם הצורך של התערבות משפטית מהווה כישלון בהיבט האתיקה במערכת הציבורית... לצד מערכת הנורמות המשפטיות יש אתיקה, תקשורת ופוליטיקה... על-מנת להביא לשינוי התרבות השלטונית, נדרשת תרומה משותפת של כל הגופים האלה, שיאזנו בינם לבין עצמם". חיות הוסיפה: "דברים חשובים אלה יפים כאז כן היום, ואולי היום ביתר שאת, נוכח מגוון האתגרים המונחים לפתחו של בית משפט זה חדשים לבקרים בשל המשבר הציבורי והשלטוני שאנו חווים בתקופה האחרונה". חיות הגדירה את מזוז כ"כשופט חד ומהיר תפיסה, שמפגין בקיאות בעקרונות משפטיים וגם בפרטים הקטנים של כל תיק ותיק; מחויב לזכויות אדם ומודע לחשיבות שבשיפור המערכות האמונות על שמירת זכויות אלה... אין לי ספק כי עשייתך החשובה בשירות הציבור לאורך השנים ובהן שש שנים (ועוד קצת) בבית המשפט העליון, תרמה לכך שהעולם שלנו יהיה מקום קצת יותר טוב".