האם פרשת יהודה משי זהב תהווה קו פרשת מים בהתמודדות של החברה החרדית עם פגיעות מיניות? מחקר חדש של מכון שנדוג לחקר ישראל והיהדות בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת ת"א, אשר נערך על-ידי ד"ר שרה זלצברג, חוקרת המתמחה בחברה החרדית, מגדר, סטייה, אלימות מינית ורב-תרבותיות, מזהה מגמה חדשה ביחס לפגיעות מיניות בחברה החרדית, אחרי שנים של בניית חומות שתיקה, טיוח והדחקת הנושא.
תהליכי עומק בחברה החרדית, הנובעים מחשיפה לתקשורת ולהשכלה הגבוהה, מצביעים על שינויים בתפישה ובהתמודדות עם תופעות של פגיעות מיניות בחברה החרדית: עלייה במודעות להשלכות על הקורבן, לצורך בטיפול בו ולמניעת מקרים נוספים.
המחקר החדש, שנערך כאמור על-ידי ד"ר שרה זלצברג, חוקרת פגיעות מיניות בציבור החרדי וחברת סגל התוכנית ללימודי דתות באוניברסיטת תל אביב, מזהה שינויים מהותיים בחברה החרדית בישראל בכל הנוגע להתמודדות עם פגיעות מיניות.
שנים רבות זוהתה החברה החרדית בישראל כמי שמעדיפה השתקה, טיוח והימנעות מדיווח בכל הנוגע לתופעות של פגיעות מיניות בקרבה. השתיקה באה לידי ביטוי בשלוש רמות: החל בקורבן, שנרתע מדיווח או מפנייה לסיוע, דרך משפחת הקורבן, החוששת לפגיעה בשמה הטוב ועד לרמת הקהילה, שמאוימת מהתערבות רשויות המדינה ורוצה לשמר את הדימוי שלה כבעלת עליונות ערכית, חברתית ומוסרית. למעשה, עוצמת קשר השתיקה וההדחקה הביאו לכך שרבים מהקורבנות כלל לא ידעו לזהות כי נפגעו מינית ומשפחותיהם כלל לא היו מודעות לפגיעות אלו.
בניגוד למחקרי עבר, שהתמקדו בסוגיות אלו בלבד, המחקר החדש עוסק בהשלכות של השינויים שעוברת החברה החרדית על התמודדותה עם פגיעה מינית.
המחקר מזהה תהליך הדרגתי ששורשיו החלו בחשיפת הציבור החרדי לשוק התעסוקה, להשכלה ולעולם הווירטואלי, לצד "אקטיביזם מלמטה" - מתוך החברה החרדית. אלו, הביאו לפתיחות גוברת בשיח על מיניות, גוף ואינטימיות; לעלייה בשיעור של אנשי מקצועות הטיפול והרווחה מתוך הציבור החרדי, ואפשרו את סדיקת החומות שנגעו להתמודדות עם פגיעות מיניות בחברה החרדית.
התהליך החל בעלייה במודעות ובשינוי הגישה הכוללת - מהעלמת עין להכרה בתופעה ובצורך בטיפול בה.
