נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה מפרסמת (יום ב', 10.5.21) את מדד הגיוון השנתי. המדד הושק לראשונה בשנת 2016 והוא מספק תמונת מצב על האי-שוויון בייצוג במקומות העבודה ובשכר:
בתקופת משבר הקורונה עלה כי הראשונים שיצאו לחל"ת היו נשים ועובדים ערבים וחרדים מקבוצות הגיוון. בחלוקה לקבוצות גיל, גברים בני 45 ומעלה ונשים צעירות בנות 18 עד 29 היו בסיכון גבוה יותר להיות בחל"ת. הדפוס זהה באופן כללי וכן בכל קבוצות הגיוון.
עובדים מקבוצות גיוון - בייחוד ערבים וחרדים - נמצאו בייצוג יתר בחל"ת בתקופה שבין הסגרים, בזמן שרוב העובדים כבר חזרו לעבודה. דפוס זה נמצא במגזר הפרטי בכללותו וגם בענפים מסוימים, כגון ענף האירוח והאוכל, שבו נשים ערביות וגברים ערבים נותרו בייצוג גבוה מאוד בחל"ת בין הסגרים.
בענף תכנות מחשבים, נשים חרדיות וגברים ערבים - אשר השתלבו בשנים האחרונות בענף - מצאו את עצמם בייצוג יתר מובהק בקרב הנמצאים בחל"ת.
בענף הקמעונאות, ענף שבו שירותי קמעונאות מזון שנותרו פתוחים בעת הסגרים, עובדים ערבים ויוצאי אתיופיה עבדו יותר בעת המגפה ולצד זה גם היו חשופים יותר להידבק בה.
יוצאי אתיופיה - המרוכזים במגזר הפרטי בעבודות פס ייצור - יצאו לחל"ת בשיעורים נמוכים. בהשוואה מגדרית, נשים יוצאות אתיופיה היו יותר בחל"ת מאשר גברים.
שכר נשים חרדיות במגזר הציבורי נמוך משל ערביות ואתיופיות לנשים במגזר הציבורי יש ציוני ייצוג גבוהים מאוד. עם זאת שכרן אינו עולה על 78% משכר הגברים. המגזר הציבורי מדורג במקומות הראשונים במדד שוויוניות השכר בעבור נשים ערביות אקדמאיות ובעבור גברים ערבים (אקדמאים ולא אקדמאים).
לנשים חרדיות יש ייצוג חסר בממשלה המרכזית (50%-63% משיעורן בכוח העבודה) וייצוג שוויוני ברשויות המקומיות, אולם הן מרוויחות כשני שלישים מהגברים החרדים. השכר של נשים חרדיות במגזר הציבורי נמוך אף משכרן של נשים ערביות ויוצאות אתיופיה.
נשים בנות 45 ומעלה במגזר הציבורי מרוויחות בין 60% ל-75% מהגברים באותה קבוצת גיל.
ייצוג גבוה של נשים במגזר הפרטי מאופיין לרוב בשכר נמוך (לדוגמה בענף ביטוח ובענף טקסטיל והלבשה לנשים יש ייצוג יתר אך שכרן עומד על 55% משכר הגברים). שכרן של נשים (אקדמאיות ולא-אקדמאיות) במגזר הפרטי אינו עולה בשום ענף על 79% משכר הגברים.
לערבים - גברים ונשים, יש את הייצוג הנמוך ביותר בחמשת הענפים המשלמים את השכר הגבוה ביותר (מחקר מדעי ופיתוח, תכנות מחשבים, שירותים פיננסיים, ייצור מחשבים, ייצור תרופות).
שכרן של נשים ערביות במגזר הפרטי - אקדמאיות או לא אקדמאיות - לא עולה על 64% משכר העובדים היהודים המקבילים.
ליוצאי אתיופיה יש את ייצוג היתר הגבוה ביותר במספר הרב ביותר של ענפי השכר הנמוך במשק. כך למשל יוצאי אתיופיה מיוצגים בענף התחזוקה בין פי ארבעה עד פי שישה משיעורם בכוח העבודה, ושכרם עומד על 5,106 ש"ח בחודש בממוצע (פחות משכר המינימום במשק).
לערבים וליוצאי אתיופיה ייצוג יתר בענפים שבהם משלמים שכר נמוך (מזון, משקאות וטבק, מכירה קמעונית, שירותי תעסוקה ושירותי תחזוקה), אך לא לחרדים.
ברוב הענפים שכרן של נשים בנות 45 ומעלה דומה מאוד לשכרן של נשים צעירות יותר, והוא עומד על כשני שלישים משכר הגברים.
עו"ד
מרים כבהא, הנציבה הארצית בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה מסרה: "משבר הקורונה חידד, יותר מתמיד, את הצורך בליצור שינוי מהותי בתפישת המעסיקים את עניין חשיבות הגיוון והשילוב המיטבי של כל קבוצות האוכלוסייה בשוק העבודה הישראלי. אני מאחלת לכולנו שוק עבודה מכיל, שוויוני ומקבל, שבו לכל אחד ואחת מאתנו יש מקום."
