מרכז אדוה מפרסם (יום ג', 11.5.21) סקירה חדשה על הכנסות משקי בית שבראשם בני 50 ומעלה, בישראל ובמדינות נבחרות באירופה. חשיבותו של המחקר, שנכתב על-ידי החוקרות אביב ליברמן ואתי קונור-אטיאס, היא בהבנת תרומתם של שוק העבודה ושל מדיניות הרווחה לחוסן הכלכלי של משקי הבית המבוגרים, ואת האופן שבו יכולה מדיניות רווחה לצמצם את אי-השוויון הרחב המתקיים בקרב האוכלוסייה המבוגרת, לפני גיל הפרישה ואחריו. הסקירה מצביעה על כך שבארץ רשת הביטחון הסוציאלי, שהיא נדיבה פחות מזו של מרבית מדינות אירופה, אינה מאפשרת לחלק גדול מהאזרחים שמעל גיל הפרישה להפסיק לעבוד, ועל כן שיעור העובדים המבוגרים (גם אחרי גיל הפרישה) הוא גבוה במיוחד בהשוואה למדינות אירופה. משקי הבית של מבוגרים בני 50 ומעלה ועד גיל הפרישה ומשקי בית מגיל הפרישה ולאחריו - מרכיבי ההכנסה של משקי הבית הללו נבדקו תוך השוואה עם מרכיבי ההכנסה של משקי בית במדינות המייצגות משטרי רווחה שונים באירופה: משטר רווחה סוציאל-דמוקרטי, משטר רווחה שמרני-קורפורטיסטי, משטר רווחה דרומי ומשטר רווחה פוסט-סובייטי. המחקר התבסס על סקר SHARE (Survey of Health - Aging and Retirement in Europe ), לשנת 2015.

• עבור משקי בית של בני 50 ומעלה ועד גיל הפרישה: חלקה של ההכנסה מעבודה בארץ מתוך סך הכנסות משקי הבית נמוך מהשיעור שנמצא במדינות בעלות משטר רווחה סוציאל-דמוקרטי ושמרני: 61.8% בישראל לעומת 83.2% ו-75.2%, בהתאמה.

• בארץ, קצת יותר מרבע - 27.3% - מהכנסות משקי הבית מקורן ברשת הביטחון הסוציאלי. ההסבר אפשרי לכך טמון בשכר הנמוך שהוא מנת חלקם של המועסקים בישראל, בשיעורי העוני הגבוהים בקרב חלקים באוכלוסייה, ובשיעורי התעסוקה הנמוכים בקרב גברים חרדים ונשים ערביות.

• עבור משקי בית של אלו המצויים בגיל הפרישה ומעלה: הממצאים מעלים כי מרכיב ההכנסה מביטחון סוציאלי ומפנסיה מחליף במידה רבה את חלקה של ההכנסה מעבודה, כצפוי, בעקבות יציאתם של אלו המגיעים לגמלאות. בארץ, חלקה של ההכנסה מביטחון סוציאלי ופנסיה היה הנמוך ביותר מבין כל משטרי הרווחה שנסקרו ועמד על 66.4%.

• בהתאם לכך, חלקה של ההכנסה מעבודה במשקי בית שלאחר גיל הפרישה בארץ היה גבוה ביחס למדינות האחרות ועמד על 19.5%. ההסבר לכך נעוץ בשיעור התעסוקה הגבוה שקיים בישראל לאחר גיל הפרישה, יותר מכל מדינה אחרת באירופה שנבדקה בעבודה זו. ניתן לחלק את המועסקים הללו לשניים: אלו שממשיכים לעבוד לאחר גיל הפרישה במקצועות מתגמלים שלהם, לרוב, שכר גבוה. מולם נמצאים אלו שנאלצים לאחר גיל הפרישה להישאר בשוק העבודה, מאחר שהירידה בהכנסות מעבודה וההסתמכות רק על קצבאות הביטחון הסוציאלי והפנסיה הנמוכות, אינן מספיקות לקיום ראוי.

• חלקה של ההכנסה מהון, במרכיב ההכנסה של משקי בית שלאחר פרישה, היה הכי גבוה בישראל - 9.6% - גבוה מזה הקיים במדינות בעלות משטר רווחה שמרני (7.7%) ובמדינות הסוציאל דמוקרטיות (6.3%). הממצאים מחזקים את הסברה כי בארץ האוכלוסייה המבוגרת מקוטבת: בצד האחד מצויים משקי בית מבוססים ובצד האחר משקי בית מתחת לקו העוני או בקרבתו.

• שיעור הירידה בהכנסות של משקי בית עם המעבר לגיל פרישה נובע מהירידה בחלקה של ההכנסה מעבודה מתוך סך ההכנסה הכללית של משקי הבית. ה"פיצוי" על הירידה בהכנסה מעבודה, עם היציאה לגמלאות, אמור לבוא לידי ביטוי בעלייה בחלקו של מרכיב הביטחון הסוציאלי והפנסיה, בסך ההכנסות של משקי הבית. ולראייה, במדינות שלהן משטר רווחה סוציאל-דמוקרטי ושמרני קורפורטיסטי העלייה בחלקו של מרכיב ההכנסה מביטחון סוציאלי ופנסיה, היה גבוה לאין ערוך מזה של ישראל (598%, 445% ו-143%, בהתאמה). במובן זה, הגידול במרכיב הביטחון הסוציאלי והפנסיה שנמצא בישראל, לאחר גיל הפרישה, דומה לזה ששורר במדינות בעלות משטר רווחה פוסט סובייטי.

ב-30.6.21 צפויה לפוג הוראת השעה, המעניקה לעובדים מעגל גיל 67 שפוטרו עקב משבר הקורונה או יצאו לחל"ת, מענק של עד 4,000 שקל (בהתאם לגובה הפנסיה של העובד). לאור התלות הגבוהה של אזרחים מבוגרים רבים בארץ בשכר מעבודה כמקור הכנסה, הפסקת המענק ב-30.6.21, כאשר הסיכוי של מבוגרים להשתלב מחדש בשוק העבודה נמוך ביותר, פירושה עוד מבוגרים עניים. על כן, מרכז אדוה קורא לממשלה ולכנסת להאריך את תקופת הזכאות של אנשים מעגל גיל 67, שאיבדו את עבודתם בתקופת הקורונה, גם אחרי ה- 30.6.2021.