גיל קרני, לשעבר מנכ"ל בנק לאומי בריטניה, חושף מערכת יחסים עכורה בצמרת הבנק שלטענתו הביאה לכך שנאלץ להתפטר אשתקד. הבנק מכחיש ואומר שהיה זה קרני שהחליט להתפטר בעיצומו של משבר הקורונה. קרני, לשעבר מנכ"ל בנק לאומי רומניה ובנק לאומי לוקסמבורג, משמש כיום כמנהל בנק הפועלים ארה"ב.
קרני, שעבד 26 שנים בקבוצת בנק לאומי, הגיש (12.5.21) לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב תביעה לקביעת זכויותיו ובה נחשפות הטענות ההדדיות. קרני מבקש מבית הדין להצהיר, כי התפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו - נסיבות המחייבות להעניק לו פיצויי פיטורין. הוא גם מבקש לחייב את הבנק לשלם לו קצבת פרישה על בסיס שכרו, ולפחות על-פי שכר של 100,000 שקל בחודש (סכום שלדבריו משקף שכר ממוצע של ראש חטיבה בקבוצת לאומי).
לטענת קרני, במשך תקופה מהותית לפני עזיבתו הוא סבל מיחסי עבודה עכורים ומקפחים שלא כדין מצד הנהלת לאומי בריטניה. לטענתו, היו"ר דאז, יואל מינץ, הודיע לו בסוף פברואר אשתקד על כוונת הבנק לסיים את כהונתו והמליץ לו לחפש מקום עבודה חלופי. להודעה זו קדמו מספר ישיבות דירקטוריון, בהן הוא סבל מיחס משפיל ומבזה מהגורמים הממונים עליו, שפעלו מטעמים בלתי מוצדקים לחסום מהלכים עסקיים ותוכניות עבודה שלו.
לדבריו, על-מנת לפגוע במעמדו ובכך לתמרץ אותו לפרוש, ניתן לו בגין שנת 2019 מענק שהיה נמוך משמעותית מאשר בשנים קודמות, וגם נמוך מזה שניתן למנהלים אחרים במעמדו בבנק ואף פחות מזה שניתן לסגנו. עוד לפני הודעתו של מינץ, כבר עסקו בכירים בבנק באיתור מי שיחליף אותו לאחר שיפוטר. לכן, מדובר למעשה באיום שיפוטר אם לא יתפטר, ובנסיבות המעניקות לו את הזכות לקבל פיצויי פיטורין ואת הקצבה שנקבעה בחוזה עימו. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד חגי שלו וסער בנגל.
לתביעה מצורפת תשובתו של לאומי בריטניה לפנייתו של קרני. הבנק טוען, כי לא היו יחסי עבודה עכורים בצמרתו, קרני לא סבל מיחס משפיל כלשהו, מהלכיו לא נחסמו וההפך הוא הנכון - קרני זכה לשיתוף פעולה גיבוי ותמיכה מלאים מצד הנהלת הבנק. עוד טוען הבנק, כי איש לא הודיע לקרני שיש כוונה לסיים את העסקתו ואף לא הייתה כוונה כזאת. קרני התפטר מסיבותיו הוא, לאחר שקיבל הצעה מפתה בבנק הפועלים, אומר לאומי, ועשה זאת באביב שעבר - בעיצומה של ההתמודדות עם הקורונה. תגובת הבנק נשלחה בידי עו"ד קרן שליט.
