עו"ד שלומי בלומנפלד העלה בבית המשפט העליון, בשם מרשיו, טענות בידיעה שאין בהן אמת ושאין להן כל אחיזה במציאות. כך עולה (יום ג', 18.5.21) מדבריו של השופט דוד מינץ.
בלומנפלד ייצג בערעור את מוחמד מחאמיד, וויסאם מחאמיד ופאדי מחאמיד, אשר הורשעו על-פי הודאתם בבית המשפט המחוזי בחיפה בעבירות נשק וחבלה. במחוזי הם יוצגו תחילה בידי עו"ד סמי סעיד מחאמיד, ומאוחר יותר הצטרף אליו עו"ד חמודי מסרי. השלושה אישרו במו פיהם את הודאותיהם ונדונו (בהתאמה) ל-54 חודשי מאסר, שבע שנות מאסר ושלוש שנות מאסר.
בערעור ביקשו מחאמיד לחזור בהם מהודאותיהם, בטענה שניתנה בשוגג ואיננה אמת. לדבריהם, הם לא הבינו במה מדובר משום שעברית אינה שפת אמם ומשום שהדיון נערך בהתוועדות חזותית בשל הקורונה. בלומנפלד טען, כי תגובתו של מסרי לטענת הכשל בייצוג מלמדת שאכן נפל כשל כזה. מינץ דחה את הבקשה, בקובעו שבמקרה זה לא מתקיימות אפילו במקצת הנסיבות המאפשרות חזרה מהודאה.
לדברי מינץ, תגובתו של מסרי מלמדת את ההפך מכפי שטען בלומנפלד. "יש גם טעם לפגם, בלשון המעטה בכך שעו"ד סעיד השליך את האחריות לייצוג המערערים על כתפי חברו עו"ד מסרי, שעה שעיון בפרוטוקול מלמד, כי שני הסניגורים אישרו יחדיו את הסדר הטיעון ואת הודאת המערערים בעובדות כתב האישום המתוקן ואף כי כל אחד מהם טען בתורו טיעונים לעונש. גם תמוהה בעיני העובדה שלא המערערים ולא עו"ד סעיד ביקשו לתקן את פרוטוקול הדיון, דבר שהיה מתבקש אם נרשמו דברים שלא יצאו מפיהם". אין גם יסוד לטענה לפיה תסקירי שירות המבחן מלמדים שהם מסרו גרסה שונה מהודאתם.
לבסוף אומר מינץ: "בהליך פלילי לנאשמים עומדת הזכות להעלות כל טענה שיכולה להוביל לזיכויים או להמתקה בדינם. אלא שבמקרה זה אין המדובר בבחינת טענות נאשמים המתייחסות למעשה הפלילי המיוחס להם. מדובר בטענות המועלות והנוגעות להתנהלות הדיונית של הנאשמים בבית המשפט. בעניין זה קיימים גבולות ברורים.
"גבולות אלו קובעים כי על בעלי הדין, ובכלל זה נאשמים, לדבר אמת ולהימנע מלהעלות טענות שהם יודעים שאין בהן אמת ואין להן כל אחיזה במציאות. כמפורט לעיל טענות המערערים בדבר הפגמים שנפלו כביכול בהודאתם, אין בהן כל ממש והן סותרות את כל מהלך הדיונים שהתקיים בעניינם בערכאה הדיונית. מוטב היה לוּ היו המערערים משקיעים את מאמציהם בהפנמת מצבם ובשיקומם".
השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין הסכימו עם מינץ. שטיין חזר על דבריו בפסק דין קודם, לפיהם הנטל להוכיח הצדקה לחזרה מהודאה, כולל טענה לכשל בייצוג, הוא כבד במיוחד, וכי ייתכן שאף יש צורך לחייבו להעלות את טענותיו בתצהיר. המדינה יוצגה בידי עו"ד הדר פרנקל.
