X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  חדשות / מבזקים
עצמות דגים לא-כשרים כמעט ונעדרו ביישובים יהודיים לקראת סוף ימי הבית השני, מהתקופה הרומית ואילך. המחברים מציינים כי שרידי דגים לא-כשרים ספורדיים מתקופה מאוחרת זו עשויים להצביע על "מידה מסוימת של אי-הקפדה על דיני הכשרות"
▪  ▪  ▪
ד"ר יונתן אדלר [צילום: דוברות אוניברסיטת אריאל]

יהודים שחיו בתקופת הבית הראשון נהגו לאכול דגים לא כשרים, כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת לארכיאולוגיה "תל אביב". ממצא זה שופך אור חדש על ראשיתם של חוקי הכשרות שבתורה, הנשמרים על-ידי יהודים רבים עד עצם היום הזה. בין החוקים הללו נאסרה אכילת מיני דגים ללא סנפירים וקשקשים.
במחקר נבדקו שרידי עצמות דגים עתיקים מ-30 אתרים ארכיאולוגיים בארץ-ישראל המתוארכים מתקופת הברונזה המאוחרת (1550-1130 לפנה"ס) ועד לסוף התקופה הביזנטית (640 לסה"נ)—פרק זמן העולה על 2,000 שנה.
לדברי החוקרים ד"ר יונתן אדלר מאוניברסיטת אריאל ופרופ' עמרי לרנאו מאוניברסיטת חיפה, תוצאות המחקר מחייבות לחשב מחדש ההנחה הרווחת שמסורות ארוכות שנים עמדו בשורשם של חוקי הכשרות המופיעים בתורה.
"האיסור נגד דגים חסרי 'סנפיר וקשקשת' חרג מהרגלי תזונה יהודיים מסורתיים", מסביר ד"ר יונתן אדלר. "נראה כי דגים כמו שפמנונים וכרישים נאסרו למרות העובדה שמינים אלו נמצאו לעתים קרובות בתפריט היהודי. אין סיבה להניח שבבסיס האיסור שבתורה טמון איזשהו טאבו עתיק".
האיסור לאכול מינים מסוימים של דגים מופיע פעמיים בתורה. בספר ויקרא (יא, יב) נכתב: "כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים—שקץ הוא לכם". פסוק מקביל בספר דברים (יד, י) קובע: "...וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו—טמא הוא לכם".
בשני המקורות, האיסור נגד דגים לא-כשרים עוקב מיד אחרי האיסור נגד בשר חזיר. למרות שהנוהג היהודי להימנע מאכילת חזיר זכה לעיסוק מדעי נרחב בשנים האחרונות, עד כה האיסור נגד דגים לא-כשרים טרם נחקר לעומק.
מחברי המחקר ביקשו לגלות מתי וכיצד נחקק איסור הדגים בתורה, ואם קדם לעריכתם של פסוקים אלו טאבו קדום. הם גם ביקשו לקבוע את מידת ההקפדה על חוק זה בקרב הציבור היהודי הרחב.
פרופ' עמרי לרנאו מאוניברסיטת חיפה, בדק אלפי שרידי דגים מעשרות אתרים בארץ-ישראל. באתרים יהודאיים רבים המתוארכים לתקופת הברזל (1130-586 לפנה"ס), ובמיוחד בירושלים, מכלולי העצמות כללו שרידי דגים לא-כשרים באחוזים משמעותיים. תגלית מרכזית נוספת של המחקר הייתה עדויות לצריכת דגים לא-כשרים בירושלים גם בתקופה הפרסית (539-332 לפנה"ס).
עצמות דגים לא-כשרים כמעט ונעדרו ביישובים יהודיים לקראת סוף ימי הבית השני, מהתקופה הרומית ואילך. המחברים מציינים כי שרידי דגים לא-כשרים ספורדיים מתקופה מאוחרת זו עשויים להצביע על "מידה מסוימת של אי-הקפדה על דיני הכשרות".
כעת מתכוונים החוקרים לבדוק מכלולים נוספים של עצמות דגים נוספים כדי לנסות ולעמוד על השאלה מתי בדיוק התחילה ההימנעות הנרחבת מאכילת דגים לא-כשרים בקרב הציבור היהודי הרחב.

תאריך:  26/05/2021   |   עודכן:  26/05/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
יהודים בתקופת הבית הראשון אכלו דגים לא כשרים
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איציק וולף
כיהן כנגיד בנק ישראל בין השנים 2000 ל-2005    מתח בעבר ביקורת על מחליפו בתפקיד, פרופ' סטנלי פישר, וטען כי פישר גרם לבנק ישראל להתמכר לקניית מטבע זר
איציק וולף
הוצאות החברה בגין הפסדי אשראי, נתון שהושפע באופן דרמטי בשנה שעברה ממגיפת הקורונה שהתפרצה במהלך הרבעון הראשון של השנה, עמדו על 12 מיליון שקלים בלבד, לעומת 102 מיליון שקלים ברבעון הראשון של 2020
איתמר לוין
דוחה את הטענה כאילו החלטתו של למברגר לסגור את התיק נבעה משיקולים זרים ומחשש מפרסום הקלטות מביכות    קובע: היא הייתה מבוססת על שיקולים ענייניים בלבד; פרקליטות אחראית אינה מגלגלת לפתחו של בית המשפט הכרעות מורכבות כמו בתיק זה
איציק וולף
הכנסות הקבוצה עלו ברבעון ב-1.6% ועמדו על 2.22 מיליארד שקל, לעומת 2.18 מיליארד שקל אשתקד. העלייה נבעה ממגזר תקשורת פנים ארצית נייחת ומגזר "אחרים" וקוזזה בחלקה בעיקר בשל ירידה בהכנסות מגזר טלוויזיה רב-ערוצית
איציק וולף
במגזר הקווי רשמה החברה הפסד של 11 מיליון שקלים, לעומת רווח נקי של 23 מיליון שקלים אשתקד    הפסדים אלו נרשמו למרות עלייה של 6% בהכנסות המגזר הקווי, אשר הסתכמו ב-260 מיליון שקל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il