אגף השיקום במשרד הביטחון אינו עושה דבר כדי למנוע מצב בו מטפלים בנכי צה"ל ינצלו כספית של הנכים המטופלים. כך אומר (30.5.21) נשיא בית המשפט למשפחה בבאר שבע, אלון גביזון. הוא מציין, כי התריע על הבעיה כבר בדצמבר 2014 - אך דבר לא נעשה.
נכי צה"ל במצב קשה מקבלים ממשרד הביטחון ליווי צמוד של מטפלים, הדואגים לכל צרכיהם. אלא שהמטפלים הם עובדי חברות כוח
אדם איתן יש למשרד הסכמים, והוא אינו קובע כללים כלשהם בהם צריכים לעמוד המטפלים. בהסכמי העבודה של המטפלים אין "ולו סעיף אחד המתייחס ליחסים שבין המטפל לבין המטופל (נכה צה"ל). מדינת ישראל בחרה שלא להטיל על המטפל כל כללי התנהגות כדי למנוע את ניצולו של הנכה, ובבחינת 'איש הישר בעיניו יעשה'", מתאר גביזון.
גביזון מדגיש: "העובדה שמשרד הביטחון אינו מתקשר באופן ישיר עם המטפלים בהסכמי עבודה ועושה כן באמצעות חברת כוח אדם, אינה פוטרת לטעמי את משרד הביטחון אגף השיקום מאחריותו כדי למנוע את ניצולו של נכה צה"ל על-ידי מטפלו". לדעתו, "קביעת כללי התנהגות בהסכם העסקה יכול מחד-גיסא להרתיע מטפל שלא לנצל כלכלית את התלות של הנכה בו ומאידך-גיסא יאפשר לחברת כוח האדם ועובדי אגף השיקום לסיים העסקה של מטפל שאינו מקיים את חובתו על-פי הסכם ההעסקה".
כאמור, גביזון התריע על הבעיה כבר בפסק דין שנתן בדצמבר 2014. הוא כתב: "בין מטפל לבין מטופל מתפתחת במרוצת השנים, ומטבע הדברים, מערכת יחסים מיוחדת, אשר במקרים מסוימים יכול ותהפוך למערכת יחסים של תלות מוחלטת של הנכה במטפל. ככל שנכותו של הנכה גבוהה יותר, כך הוא תלוי יותר במטפלו, ומכאן אף גובר הפוטנציאל כי חלילה ינוצל לרעה על-ידי המטפל... אני סבור כי קיימת חובה מוסרית, ויתכן אף משפטית, של המדינה להגן על נכי צה"ל, וזאת בשים לב למערכת היחסים המיוחדת כמפורט לעיל.
"הגנה זו ניתן להשיג לא רק בהתקשרות של אגף השיקום עם חברות כוח אדם מתאימות, אלא גם בהתנהלות אקטיבית וישירה של המדינה, אשר תפקח על המטפלים עצמם (גם אם הם מועסקים על-ידי חברות כוח אדם ולא על-ידי המדינה) ואף תיקח חלק בניסוח הסכמי העבודה שבין חברות כוח האדם לבין המטפלים. ייתכן שטוב תעשה המדינה אם תדאג כי כל הסכם העסקה עליו חותמת חברת כוח אדם עם מטפל, יטיל על המטפל שורה של חיובים ואיסורים, ובאופן אשר ימנע מראש את האפשרות של ניצול הנכה, ואף יבהיר למטפל מה מותר ומה אסור לו".
גביזון אף הציע באותה עת סעיפים בהסכם זה: איסור על המטפל לעבוד 24 שעות ביממה בבית המטופל, איסור קבלת מתנה מהנכה מעל שווי מסוים, ואיסור על מגורי בני משפחת המטפל בביתו של הנכה ומגורי הנכה בביתו של המטפל. גביזון הורה להעביר את פסק דינו לשר הביטחון דאז, משה יעלון, ולמנכ"ל המשרד דאז,
דן הראל. אך כעת הוא אומר: "יש להצר כי דבריי אלו נפלו ככל הנראה על אוזניים ערלות, תוך שמשרד הביטחון - אגף השיקום בחר שלא לקיים חובתו המוסרית ואף חובתו המשפטית כלפי מר ה'", הנכה שבעניינו נאמרו הדברים.
גביזון קיבל את בקשת היועץ המשפטי לממשלה ומינה את המרכז לאפוטרופסות כאפוטרופוס על ענייניו הכספיים של האיש, הסובל מנכות של 100%+ מאז מלחמת יום הכיפורים. הוא מצא, כי מטפליו של הנכה מנצלים אותו לרעה בצורה בוטה מבחינה כספית, ואחד מהם אף החתים אותו על צוואה בה הוא המוטב. גביזון מציין, כי עובדי אגף השיקום ועובדי הרווחה עשו ככל יכולתם כדי להגן על הנכה, אך "מלאכתם הייתה קלה יותר ואף נושאת פרי ככל שמשרד הביטחון היה דואג לקבוע נוסח אחיד של חוזה העסקה המחייב את המטפל בכללי התנהגות ובכלל זה איסור השתלטות על רכושו של הנכה".
