איקאה ישראל ביצעה
הדרת נשים פסולה בקטלוג שלה למגזר החרדי, אך אין מקום לאשר תביעה ייצוגית נגדה בעקבות זאת. כך קבעה (30.5.21) סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים,
גילה כנפי-שטייניץ.
איקאה מפיצה מדי שנה קטלוג עב-כרס של מוצריה, ובשנת 2017 הפיצה מהדורה מיוחדת שלו (בת 67 עמודים) למגזר החרדי, בו לא היו תמונות נשים וילדות - בניגוד לקטלוג הרגיל. בעקבות ביקורת בתקשורת על כך, הבהירה איקאה העולמית שהדבר מנוגד למדיניותה והזכיינית הישראלית - בשליטת
מתיו ברונפמן ושולם פישר (החרדי) - הפסיקה לאחר מספר ימים את הפצתו, לאחר שהופצו 100,000 מבין 160,000 עותקיו. את הבקשה לתביעה ייצוגית הגישה חנה כצמן, בסיוע התנועה הרפורמית, בטענה שמדובר בהדרת נשים המהווה אפליה אסורה.
כנפי-שטייניץ אומרת: "אכן יש בפרסום הייעודי משום הדרת נשים, ואפילו הדרת נשים מקוממת, שמוטב היה לה למשיבה להימנע ממנה מלכתחילה. כטענת המבקשת, אף אני סבורה, כי הפרסום הייעודי, המציג דמויות של גברים וילדים בתוך סביבה ביתית ומשפחתית, תוך הדרה מוחלטת של נשים וילדות, מעביר מסר שלילי לגבי מעמדן של נשים בחברה ובתוך ביתן שלהן, מקבע תחושות של נחיתות חברתית אצל נשים וילדות, ופוגע בכבודן. בולטת במיוחד תמונת ה'ארון ל-כ-ו-ל-ם' הכולל רק בגדי גברים שלצידו הכיתוב 'החליפה של ה'ישיבה בוחער' הטרי, וזו של אחיו הגדול, הנעליים החדשות שקניתם לחג, ושורה של חולצות לבנות מגוהצות', תמונה המעבירה מסר שנשים או ילדות אינן חלק מ'כולם' ושאין להן מקום באותו ארון של 'כולם'".
עם זאת, קובעת כנפי-שטייניץ, הקטלוג אינו "מוצר" או "שירות" כהגדרתו בחוק איסור אפליה במוצרים ושירותים. "עיסוקה של המשיבה הוא במכירת ריהוט ומוצרים לבית. אין חולק כי לגבי הספקת מוצרים אלה חל עליה חוק איסור הפליה". לעומת זאת, הקטלוג הייעודי הוא רק אמצעי פרסום, ולא ניתן לראותו כ"ספר עיצוב" דוגמת הקטלוג העיקרי כפי שטענה כצמן.
"חוק איסור הפליה היה חל על
הספקתו של הפרסום הייעודי, ולא על
תכניו. חוק איסור הפליה, על-פי לשונו ותכליתו, נועד למנוע הפליה
בהספקת מוצרים ולא כל ביטוי של הפליה", מסבירה כנפי-שטייניץ. "אם לא תאמר כן, חנות ספרים המוכרת לכל דורש וללא כל הפליה ספר הנוקט הדרת נשים (או ספר שתוכנו פונה לנשים בלבד או לגברים בלבד או ספר הנושא תכנים מפלים אחרים), תימצא מפרה את חוק איסור הפליה", וברור שלא לכך התכוון המחוקק.
כנפי-שטייניץ מוסיפה, שאפילו אם טעתה במסקנה זו - תביעה ייצוגית אינה הכלי המתאים במקרה זה. כאמור, איקאה ישראל הפסיקה כמעט מיד את ההפצה, התנצלה ולא חזרה על הפרסום בשנים הבאות. הדבר מלמד, כי אין המדובר במדיניות מפלה אלא בפעולה המהווה סטייה מן המדיניות הקבועה של איקאה. אישה שנפגעה מן הפרסום יכולה להגיש תביעה פרטנית (אם כי לדעת כנפי-שטייניץ אין עילה לתביעה כזאת), אך אין הצדקה לתביעה ייצוגית. כצמן חויבה בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. את כצמן ייצגו עוה"ד אסף פינק ואורלי ארז-לחובסקי, ואת ליבנה צפוני (זכיינית איקאה) - עו"ד
יאיר עשהאל.
